עד כמה מותר לגלות משיער הראש של האישה

זהו דיון הלכתי סבוך אך אשתדל להביא את עיקרי הדברים.


הרב משה פיינשטין (בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן נח) דן בדברי הרשב"א (ברכות כד.): "שערה מחוץ לצמתה שאינו מתכסה אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהן ולא טריד" ומעלה להתיר שאף לחולקים על שיטתו של הרשב"א פחות מטפח יתירו, וזה לשונו: "ולכן אף להחולקין על הרשב"א אולי יודו שלא נאסר בפחות מטפח".
אומנם כל זה בשיער שמאחורה, אבל בשיער שקדימה (בצד הפנים) הוא כותב שם:"אבל הוא רק ערך ב´ אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב´ טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה".
יוצא אם כן שמקדימה מותר פחות מ4 ס"מ, וכן כתב באוצר דינים לאשה ולבת (ילקוט יוסף כרך כז עמ´ שסח-שע:)"נשים הנוהגות לגלות אצבע או שתים משערות ראשן כלפי פנים, אין למחות בידן, שכן מנהגינו. ומרן אאמו"ר (הרב עובדיה יוסף) מורה ובא שהוא כשיעור שתי אצבעות (כארבע סנטימטר) ונכון יותר כשיעור אצבע אחד בלבד.
והסביר הרה"ג משה לוי דטעמו הוא משום דהוי פחות מרובו של טפח".

לסיכום ההלכה: כלפי פנים מותר עד שתי אצבעות (עדיף רק עד אצבע), כלפי אחור עד פחות מ8 ס"מ לא אסרו.

אולם כל זה להלכה, ברם יראת שמיים צריכה לזכור את מה שכתב המשנה ברורה (סימן עה ס"ק י):
"כיון שצריכות לכסות השערות מצד הדין [ויש בזה איסור תורה מדכתיב ופרע את ראש האשה מכלל שהיא מכוסה] וגם כל בנות ישראל המחזיקות בדת משה נזהרות מזה מימות אבותינו מעולם ועד עתה בכלל ערוה היא ואסור לקרות כנגדן ולא בא למעט רק בתולות שמותרות לילך בראש פרוע או כגון שער היוצא מחוץ לצמתן שזה תלוי במנהג המקומות שאם מנהג בנות ישראל בזה המקום ליזהר שלא לצאת אפילו מעט מן המעט חוץ לקישוריה ממילא בכלל ערוה היא ואסור לקרות כנגדן וא"ל מותר דכיון שרגילין בהן ליכא הרהורא וכדלקמיה".
ואת דברי הזהר הנזכרים במשנה ברורה (סימן עה ס"ק יד):
"ובזוהר פרשה נשא החמיר מאוד שלא יתראה שום שער מאשה דגרמא מסכנותא לביתא וגרמא לבנהא דלא יתחשבון בדרא וסטרא אחרא לשרות בביתא וכ"ש אם הולכות בשוקא כך ע"כ בעאי איתתא דאפילו קורות ביתה לא יחמון שערה חדא מרישאה ואי עבדית כן מה כתיב בניך כשתילי זיתים מה זית וכו´ בנהא יסתלקון בחשובין על שאר בני עלמא ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכל ברכאן דלעילא וברכאן דלתתא בעותרא בבנין ובני בנין עכ"ל בקיצור וכתב המ"א דראוי לנהוג כהזוהר וביומא איתא במעשה דקמחית בזכות הצניעות היתירה שהיתה בה שלא ראו קורות ביתה אמרי חלוקה יצאו ממנה כהנים גדולים"
ואת הפסק של המגן אברהם (סימן עה ס"ק ד):
"בזוהר פ´ נשא ע´ רל"ט החמיר מאוד שלא יראה שום שער מאשה וכן ראוי לנהוג".
וכמו כן את דבריו של הרב משה פיינשטין הנ"ל (בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן קיב ד"ה ד´ ובענין): "אבל ודאי המחמרת יותר עדיפא".

שנזכה ויהיו כל מעשינו לשם שמיים!