שאל את הרב

עבודות בחופש - מיואשת לפני שאני מתחילה...

חדשות כיפה חברים מקשיבים 28/12/05 11:47 כז בכסלו התשסו

שאלה

שלום לכם ותודה על הכל!!!

התחיל סוף סוף החופש של חנוכה ונתנו לנו לעשות המון עבודות, כמו לקרוא ספר באנגלית.. אנסינים... מבחן במתמטיקה ועוד!

אני יודעת שחשוב לללמוד לזה ולעשות ולקרוא... אבל אין לי כח ועצבים לזה.. אני מנסה להתחיל ויורד החשק... בתיאוריה זה נשמע קל.. לגמור כל יום כמה עמודים, לחזור קצת על החומר במתמטיקה...

אבל שאני מתחילה אני מתייאשת.. מה עושים?? בבקשה תענו לי מהר.. החופש עוד שנייה נגמר...

תשובה

שלום רב, מעיין, וחנוכה שמח!
הבעיה שאת מעלה היא בעיה מוכרת, ולצערי הרב רובנו הגדול (סטודנטים באוניברסיטה, תלמידים בתיכון, וגם סתם אנשים – בנוגע לעבודה ומטלות אחרות) מכירים אותה מקרוב.
אין כאן, לדאבוני, תשובת קסם. לא אוכל להבטיח לך כי בתשובה שלי תמצאי נוסחה שתהפוך את הכנת העבודות והמטלות למשהו שממש תיהני לעשות... אני מאוד מקווה שכן אצליח לגרום לך להצליח לעשות אותן עם פחות מפח נפש.
נתחיל בכך שככלל, אין אדם שאוהב ללמוד! אני לא מדבר כאן על לימוד תורה, שהוא עיסוק הממלא את הנפש, או על צפייה בסרט טבע, אלא על לימוד לשם ידע, הכולל הכנת עבודות, תרגול וכו´. גם מי שאוהב ללמוד, אוהב לרוב מקצוע אחד, ולעיתים רחוקות שנים, שלא לדבר על יותר מכך... אנשים אינם אוהבים ללמוד, אך הם אוהבים לדעת! כיף לדעת מתמטיקה כשצריך, כיף להצליח לקרוא כשיש כתבה מעניינת באנגלית, או לדבר עם תיירים, ואפילו כשאנו נוסעים לחו"ל (מהסיבות המותרות...) – אך כדי לדעת, צריך ללמוד!
כשנגיע להבנה הזו, נוכל להצליח למלא את המטלות שלנו בקלות רבה יותר. החומר לא ייהפך למעניין יותר, לא יהיו לנו פחות עמודים וכו´, אך כשאנו עושים משהו שיש בסופו מטרה שאנו מעוניינים בה, הדברים נראים קלים יותר. יעקב אבינו עבד את לבן שבע שנים עבור רחל. לא כתוב כי העבודה הייתה קלה. הוא היה רועה צאן שהתמודד עם יובש בקיץ וקור בחורף, עם חיות רעות ועוד. אך הוא ידע מהי המטרה הסופית, ולכן "ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה"! (שאלי את אימך האם היא אוהבת לנקות ולסדר את הבית, או שהיא עושה זאת משום שהיא אוהבת לראות את הבית נקי ומסודר...). עלייך להסתכל על העבודות לא כעבודה בפני עצמה, אלא כאמצעי בלבד, להגיע לידע חשוב שישרת אותך בחיים.
ככל הנראה, את קוראת את תשובתי עד עכשיו, ושואלת את עצמך "על מה הוא מדבר? מה תעזור לי מתמטיקה בחיים?!" על כך, הרשי לי לענות לך מספר תשובות:
א. התשובה הפשוטה ביותר היא שכיום, כדי להצליח בחיים, דרושה השכלה, וזו דורשת, מסיבות שאינן ברורות לנו, מתמטיקה ואנגלית.
ב. תשובה עמוקה יותר – המוח, כמו כל איבר אחר בגוף, צריך אימון, והמתמטיקה היא אחד האימונים הטובים ביותר! פיתוח יכולת חשיבה מתמטית משפיעה על חדות המחשבה, וזה מוכח כיום! אגב, גם ההיפך הוא הנכון – תלמידי ישיבה שלמדו שנים גמרא, יהיו לרוב מתמטיקאים טובים! המתמטיקה דורשת מחשבה חדה, בניית "תכנית עבודה" לפתירת התרגיל, ועוד שלבים חשובים, אותם המוח מסוגל לאחר מכן להתאים למצבים משתנים בחיים, כך שהמתמטיקה חשובה הרבה יותר מעצם פתרון המשוואה הריבועית. מי לא רוצה להיות חכם יותר?! אבל בשביל להיות חכם יותר, בדיוק כמו כדי להיות חזק יותר, צריך להתאמץ...
ג. לגבי שאר המקצועות – אין כאן המקום להאריך, אבל כל מקצוע חשוב מסיבות מסוימות. אחרת לא היו מכניסים אותו לתכנית הלימודים. למרות כל הסיסמאות, בסופו של דבר במערכת החינוך יושבים אנשים שהדבר החשוב להם ביותר הוא לא לאמלל את התלמיד. רובם הרי הורים בעצמם...
ועכשיו לשאלה הטכנית: "מה עושים?"
שוב, אין כאן, לצערי, תרופת פלא, אך ישנן דרכים להקל על הבעיה.
• נסי, למשל, לא להחליט שאת לומדת "חצי שעה", אלא מספר דפים (ולא מספר גדול מדי כל פעם) לפני ההפסקה שאת עושה לאכול, לשתות, לגלוש באינטרנט, או כל עיסוק אחר. דבר זה יעודד אותך לבצע את המטלות בזריזות, בלי לנסות "לשרוף זמן".
• על ההפסקות עצמן להיות מדודות, כדי שלא תמצאי את עצמך בסוף היום כשכל מה שעשית היה הפסקה... להחליט, לדוגמה, כי לאחר 3 דפים באנגלית את גולשת באינטרנט חצי שעה, או שעה, ולאחר מכן חוזרת ל3 דפים נוספים.
• עמידה בזמנים! אם לא תקפידי על כללים שקבעת לעצמך, תהרסי את 2 העצות הקודמות! אל תוותרי לעצמך! יש לך טלפון חשוב באמצע הזמן שנקבע ללימוד? הודיעי לחברתך שתחזרי אליה מייד לאחר שתסיימי...
• אל תדחי את הלימוד לערב! כך כל היום תרגישי שאת מחויבת, ולא תרגישי חופשייה. נסי לבצע את המטלות שקבעת לעצמך לאותו יום כבר בשעות הבוקר, ואז כל היום "כמו צפור את חופשייה"...
• לימוד בחבורה תמיד נעים יותר, אולם את חייבת לבחור חברות שאת יודעת שאיתן תלמדי, ולא כאלה שאיתן תפטפטי. עם חברה מהסוג האחרון אולי תיהני יותר, אבל בערב, לאחר שהיא תחזור הביתה, תשארנה לך הרבה עבודות להכין לבד...
זהו, פחות או יותר. אני מקווה מאוד שהצלחתי לעזור, ואפילו מעט...
חופש מהנה (למרות הכל...), וחנוכה שמח!
משה כהן.

כתבות נוספות