סריגה ונגינה בחול המועד

שלום

זה לשון השולחן ערוך באורח חיים סימן תקל סעיף א:
"חול המועד אסור בקצת מלאכות, ומותר במקצתן".
והסביר הרמ"א שמה שמותר זה:
"לפי צורך העניין שהיה נראה לחכמים להתיר".
המשנה ברורה שם ס"ק א מסביר ומפרט:
"המלאכות המותרות בחוה"מ הם חמשה:
1. דבר האבד אם לא יעשנו עתה
2. וצרכי המועד [היינו לצורך אוכל נפש שמותר אפילו מעשה אומן...]
3. ובשביל פועל שאין לו מה יאכל
4. וצרכי רבים
5. ומעשה הדיוט אפילו ליחיד
ויתבאר כ"א במקומו והנה בעיקר איסור מלאכת חוה"מ יש דעות בין הראשונים יש שסוברים שהוא מדברי סופרים מפני שמצינו בתורה שנקראו מקרא קדש והרי הוא זמן חגיגה במקדש לפיכך אסרום בעשיית מלאכה כדי שלא יהיה כשאר ימות החול שאין בהן קדושה כלל. ומ"מ לא החמירו בו כיו"ט ממש והקילו בחמשה דברים הנ"ל.
והרבה פוסקים סוברים שהוא מן התורה וזה שהקילו בכמה דברים הנ"ל הוא ע"פ הרשות שניתן לחכמים מן התורה במלאכת חוה"מ לפי צורך העניין להתיר... וזהו שסיים הרמ"א לפי צורך העניין וכו'.
ומאוד יש ליזהר שלא להקל יותר ממה שהתירו חכמים שאמרו חז"ל: 'המבזה את המועדות [דהיינו שעושה בהן מלאכה כפירש"י] כאלו עובד עכו"ם'.
גם חייב [ד] לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה וכסות נקייה שלא ינהג בהן מנהג חול. ומהרי"ל לבש הקט"א של שבת...." עד כאן לשונו.

בעניין שתי המלאכות שהזכרת:
1. לגבי סריגה- נפסק בשו"ע-
אורח חיים סימן תקמא
סעיף א
"מותר לעשות מצודות דגים מערבה שהוא מעשה הדיוט, אבל לא הארוגים מחוטים שהוא מעשה אומן".
ועל זה כותב הפסקי תשובות:
"ובכלל זה מלאכות סריגה ורקמה האסורים במועד אף לצורך המועד משום שהוא בגדר מעשה אומן"
ולכן למעשה אסור לסרוג בחול המועד.
2. לגבי נגינה- מובא בבאר היטב בשם השער-אפרים שאוסר לנגן בכלי שיר לישראל בחוה"מ.
אולם בפסקי תשובות מביא בשם השבות יעקב שחלק עליו והתיר לנגן.
וכתבו הפוסקים שכן מנהג ישראל לנגן בכל מיני כלי זמר בכל המועד לכבוד החג. (פסקי תשובות תקלד ח)
ולכן למעשה מותר לנגן בחול המועד לכבוד החג.

מועדים לשמחה
ובהצלחה