ספר העיקרים- עד עולם

שאלה

בס"ד

הרמבם טוען , כי נצחיות התורה ומצוותיה מוכחות

מהפסוקים : "לנו ולביננו עד עולם" , "חוקת עולם" וכדומה.

משום כך נביא לך יכול לבוא ולחדש את התורה

ומצותיה , ואם הוא טוען לכך הוא נביא שקר.

רבי יוסף אלבו טוען שפסוקים אלו אינם ראיה כלל או כלשונו "להלן : יש מי שחשב להביא ראיה לנצחיות תורת משה ממה שנמצא בכתוב בקצת מצוות יזכיר לשון חוקת עולם ובקצתם לדורותיכם ובקצתם אות היא לעולם.

כמו ביום הכיפורים, ואיסור החדש שנאמר בהם חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם (ויקרא כ"ג).

ובשבת נאמר ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם (שמות ל"א).

ובפסח נאמר לחוק לך ולבניך עד עולם (שמות י"ב).

ובזולת אלו מן המצוות שנאמר בהם חוקת עולם או לדורותיכם או בכל מושבותיכם.

וזה אינה ראיה כי יש לבעל דין לחלוק ולומר, שמשם ראיה ששאר המצוות עתידות לבטל אחר שהקפיד על אלו בלבד, ועוד בפירוש אמרינן במסכת קדושין (ל"ז ב): מושבות דכתב רחמנא גבי חלב ודם למה לי?

סלקא דעתך אמינא,

הואיל ובענינא דקורבנות כתיב,

בזמן דאיכא קורבן לתסר,

היכא דלכא קורבן לא לתסר,

קא משמע לן.

וכן פירש שם: למה נזכרה חוקת עולם ביום הכיפורים ובאיסור אכילת חדש מזולתם מן המצוות? שיראה מדבריהם שלכך נכתב באלו, לפי שהיה אפשר שיעלה על הדעת שלא ינהגו אלו המצוות אפילו בזמן ששאר המצוות נוהגות.

אבל לא באו אלו הלשונות להורות על נצחיות התורה כלל, כי אפשר לומר שבהבטל שאר המצוות יבטלו אלו ג"כ.

ומלשון עולם או עד עולם או חוקת עולם או לעולם אין ראיה, כי כבר ימצאו אלו הלשונות ודומיהן על זמן מוגבל, לא על זמן בלתי בעל תכלית.

עולם כמו אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך (משלי כ"ב), שרוצה לומר גבול קדום מזמן מוגבל מאבותיך.

וכן כי מעולם שברתי עולך (ירמיה ב'),

וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם (מלאכי ג').

וכן עולמים יאמר על זמן קצוב: אגורה באוהלך עולמים (תהלים ס"א).

ישראל נושע בה' תשועת עולמים (ישעיה מ"ה) שנאמר על תשועת סנחריב.

וכן כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו (קהלת א'), רוצה לומר זמנים ארוכים.

וכן לעולם יאמר על זמן קצר מוגבל, כמו ועבדו לעולם (שמות כ"א), שהוא עד שנת היובל.

וכן עד עולם, אמרה חנה והביאותיו ונראה את פני ה' וישב שם עד עולם (שמואל א' א'), שזהו חמישים שנה שהוא עולמו של לוי, שנאמר ומבן ח

תשובה