שאלה
הרב,שלום!
אני בת שירות במעון לילדים אוטיסטים ו-p.d.d.
במעון נתקלתי ב-2 מקרים שלא נראו לי לעין.
1. בן (4) ובת (6) שכבו אחד עם השני באותו מזרון והתכסו באותה שמיכה,בעיני יש בניהם חיבה אחד לשני ואני מקווה שאני לא מגזימה בצורת ההסתכלות שלי אבל הרגלים שלהם היו מחוברת זה לזה בזמן השכיבה,כמובן שהכל עם בגדים.
2. יש ילדה שכל הזמן מאוננת,רציתי לדעת כיצד להגיב.
בגן אומרים לה שעושים את זה רק בבית מתחת לשמיכה,רציתי לדעת אם זה נכון להגיד?
אשמח לקבל את דעתו של הרב בעניינים אלו גם בחינוך מיוחד וגם בחינוך הרגיל.
תודה רבה שיש את מי לשאול בשמחה ומודה לרב ולכל צוות האתר שיש אל מי לפנות ומקווה שזה בסדר לשאול דברים שכאלו באתר...
שבת-שלום
ויישר כוח ענק!
תשובה
בע"ה
1. בודאי שכדאי לחנך את הילדים שקשר פיזי קרוב הוא לא הדבר הנכון , אם זה דבר שחוזר על עצמו - כדאי לידע את האחראי החינוכי או את הפסיכולוג שעובד שם, שישימו לב לענין.
2. בודאי שלא עושים את זה, גם לא בבית, אבל צריך להבין שאם מדובר בצורך קבוע , זה כפייתי, ומעיד על חוסר גדול מאד, הכל כמובן תלוי בגיל שלה , ובעוד פרטים אבל זה מחייב התייחסות של איש מקצוע. להעלים את זה מתחת לשמיכה - ממש לא נכון.
אני מקוה שאנשי החינוך במוסד יוכלו לתת מענה נכון.