סירוס כלב - בקשה לחשיבה מחודשת

שאלה

שלום כבוד הרב.

נתקלתי בתגובת הרב על שאלה לגבי סירוס/ עיקור כלבים

https://www.kipa.co.il/ask/show/182842

תשובתך גרמה לי לאי נוחות רבהגרמה לי אי נוחות רבה. לא מצאתי קישור להגבה בגוף התשובה, ולכן פתחתי שאלה חדשה,ועמך הסליחה.

אני יודעת כי הרב בקיא בהלכה, אך אי הנוחות שלי מהתשובה נובעת דוקא מאמירה אחת שאינה קשורה להלכה:

"לסרס אותם זה לפגוע בחלק מאד חיוני מאיכות החיים שלהם".

רציתי להפנות את כבוד הרב, לכך שלפני קבלת החלטה לגבי כלבתי האהובה, שאלתי כמה וכמה וטרינרים, התייעתי עם אירגוני בעלי חיים, שבוודאי אינם חשודים בכוונה לפגוע באיכות חייהם של בעלי חיים. כולם, ללא יוצא מן הכלל אמרו כי העיקור לא רק שאינו פוגע באיכות חיי הכלב - נהפוך הוא, ברוב המקרים הוא משפר אותם.

אינני רוצה להטריח את הרב, אך הייתי שמחה אם יוכל לעיין במספר סיבות אספתי לכך מן הספרות המקצועית ומן הניסיון: -

א. מקום היצר אצל הכלב - אצל הכלבים יצר הרביה מצוי בכאן ועכשיו ההורמונלי שלו. שלא בתקופתה, כלבה לא תהיה מעוניינת במגע עם כלב, וכל המחקרים מראים כי כלב שלא בא במגע כזה עם כלבה מעולם ועבר סירוס לא יראה עיניין ייצרי בכלבה.

ב. הכלב אז והיום - הכלב המקורי מקורו בזאב ו/או בחיה פראית יחסית הדומה לו, שהאדם בית (ולעתים כמו הגזע הכנעני - השתחרר ונהיה לבר ואז שוב בוית). בני האדם חיבלו בבריאה, ויצרו חיה שאין לרוב פרטיה אפשרות להסתדר בכוחות עצמה: פודלים, פקינזים וגזעים קטנים או כלבי שעשועים). עדיין המערך ההורמונלי הוא של זאב.

פודלית קטנה מסתובבת ברחוב בתקופתה, ומפיצה פרומונים (הורמונים) של זאב. אין לה "מילה" כנגד עשרות הזכרים שיתקפו אותה, בהדבקם אל טבע הזאב שבה. סיפר לי בעבר וטרינר, על ניתוחים שנאלץ לעשות בכלבות קטנות שהגיעו גוססות ומתייסרות בשל גורי ענק שנשאו בתוכן. (פודלית יכולה לשאת גור של דוברמן).

גם הכלב הזכר, המאולף ביותר, שאין לו ענין למרוד בבעליו, מאבד את חושיו העירונייםלנוכח נקבה בתקופתה, ונוהג כפרא. בכך הוא מסכן את עצמו ואת סביבתו.

אין זה ריאלי לצפות מבעלי כלבים "לשמור" על כלבות בתקופה, או על כלבים זכרים בסביבתה. הדבר גורם סבל עצום לכלב שאינו יודע מה קורה לו.

ג. המבנה הגנטי של כלבים שונה והוכח כי כלבות נקבות מעוקרות מאריכות חיים יותר מכלבות לא מעוקרות ונחסך מהם סיבוכי סרטן האופייניים לפ

תשובה