שאלה
שלום
אני לא יודעת אם הגעתי לאדם הנכון עם השאלה שלי
אבל אין מה להפסיד
חיוך
קראתי במקום מסויים שרבי עקיבא אמר לתלמידים
לפני הכניסה לפרדס
"כשתגיעו למקום אבני שיש טהור אל תאמרו
מים מים שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני"
האם זה נכון שאחד הפירושים אומר שמים הם תשוקה
ושאין להפריד בין מים עליונים למים תחתונים
זאת אומרת שאין להפריד בין תשוקת האיחוד בין
גבר ואישה לבין תשוקת האיחוד של הנשמה
עם האלוהים?
והאם ישנם עוד פירושים לזה?
בשבילי ההבנה הזאת היא מאוד משמעותית
תודה מלב
נעמי
תשובה
שלום רב
אני שמח שאת שואלת, אמנם האם באמת הגעת אל המקום הנכון בשאלה, זה את צריכה לענות לאחר שתקבלי את התשובה, ותבחני את הדברים אם זה מה שאת מחפשת, ואם לא או שתנסי לשאול שוב ולחדד יותר את הדברים או שתחליטי לנסות לברר במקומות אחרים, והשאלה שלך איננה חייבת להיות מוגבלת בתשובה שאני כותב אלא תשאלי ותבררי ותראי מה עונה לך ומה מקדם אותך.
הסיפור שאת מעלה הוא סיפור הנמצא בגמרא במסכת חגיגה (דף יד ע"ב) וכך מסופר בגמרא:
"תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא: כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים ! משום שנאמר "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני". בן עזאי הציץ ומת, עליו הכתוב אומר "יקר בעיני ה´ המותה לחסידיו". בן זומא הציץ ונפגע (השתגע), ועליו הכתוב אומר "דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו". אחר קיצץ בנטיעות (כפר תעיקר). רבי עקיבא יצא בשלום"
אנשים אלו היו גדולי ישראל, אשר נכנסו אל פנימיות גדולה מאד, אל מציאות עליונה מאד שקשה לנו להבין אותה. ולכן גם העיסוק בדברים הוא לא פשוט, שאנו הקטנים לא מבינים בדברים עמוקים אלו, אלא שאנו מנסים להבין את הדברים לפי מיעוט הבנתנו שדברים אלו הם גם כן בכלל חיוב לימוד התורה שאנו מצווים בו, ולכן אינני יכול לומר את כל הפירושים ואת עמקות הדבר, אלא רק כמה דברים אכתוב ודעי שהדברים לא פשוטים, אלא עמוקים מאד ואף נשגבו מבינתי.
הפירוש הפשוט לדברי רבי עקיבא הוא שאבני שיש זה דבר מסויים שאיננו אמנם יודעים מה הוא, אך איננו מים, אלא זה דומה למים, ולכן כאשר אורים על אבני השיש האלו שהם מים, זהו שקר שבמעלה עליונה כל כך, גם טעות כזו, גם קלקול קל שבקלים הוא פגיעה חמורה ביותר ולכן הנפילה שנגרמה מדבר זה היתה איומה מאד כפי שראינו בגמרא.
זהו לפי פשטם של הדברים, אמנם אנו מוצאים פירושים רבים על אגדה זו, פירושים של גדולי ישראל במשך הדורות שהם הבינו לפי גדלות הבנתם והסבירו לנו, אמנם לפעמים גם הדברים שלהם עדיין גבוהים מההבנה שלנו ואנו רק מנסים להבין, ומה שנבין בתפילה שלא נכשל בהבנה לא נכונה, גם יקדם אותנו ועשוי לפתוח לפנינו עולמות נפלאים.
הפירוש שאת כותבת ששמעת מבוסס על הסבר שכתב בספר "מי השילוח". ספר זה הוא ספר חסידות שנכתב על יסוד דבריו של רה"ג הצדיק ר´ יוסף מרדכי ליינר זצ"ל, שהיה תלמיד חבר של הרבה מקוצק ולאחר מכן הקים חסידות אחרת, ובעקבותיו במשך השנים הגיעו לכמה חסידויות, חסידות אדז´ין וחסידות קרלין, והוא היה עמוק מאד, דבריו הם מהפכניים במקומות רבים מספרו. ואף בדבר זה יש לו הסבר שלם, שהוא עמוק ואינני יודע אם הבנתי אותו מספיק ואם אצליח להעביר את הדברים, אך בכל אופן אפשר לראות את הדברים בספר עצמו אשר יצא בשני כרכים עם מפתחות ובקלות אפשר למצוא את הדברים ולראות אותם בפנים.
בכל אופן, הוא מסביר, שמים נאמר בתורה הפנימית שהם מסמלים את התשוקות, ויש מים עליונים ומים תחתונים, יש תשוקות עליוניות, תשוקות אל הקדושה, אל רבש"ע וכו´, וישנן תשוקות נמוכות כגון תשוקה של איש אל אשה, ובראיה פשוטה נראה ששתי התשוקות האלו אין להן קשר, שאלו תשוקות של מים עליוניים ואלו תשוקות של מים תחתונים, וכאשר מערבבים את הדברים נוצר נזק גדול. שהתשוקות הנמוכות הן כמו התשוקות העליונות, וזו האמירה מים מים, שיש מים כאלו ומים כאלו, אך באמת כאשר נחדור פנימה לעומק הדברים, אומר שם, נראה שיש רק תשוקה אחת, ושכל התשוקות הן מיסוד אחד לא שני סוגי מים אלא רק אבני שיש בוהקים, וצריך לגלות כיצד גם התשוקות הנמוכות הן באמת יסודן בתשוקות העליונות.
דבר זה הסביר גם הרב קוק זצ"ל בספרו אורות הקודש, שהתפקיד הוא לרומם את התשוקות ולגלות כיצד כולן מקורן בקודש וכולן קשורות אל הקודש.
אמנם כאשר התשוקה היא מגיעה באופן לא נכון, כאשר היא מעורבת בסיגים ובקלקולים, קשה מאד לברר את המהות שלה, ולכן צריך לזכך אותה, צריך להוריד את כל הקלקולים שהם נגד התורה ונגד הטבע של האדם, ובכך לגלות שהתשוקה כאשר היא בטהרתה היא מחוברת ויונקת מהתשוקה העליונה.
כך גם הקשר בין האיש לבין האשה. עצם החיבור הוא פנימי, הוא נובע מהשורש של האיחוד בין הנשמות של איש ושל האשה, אמנם כאשר התשוקות הן תשוקות של קלקול, הן אינן יכולות לשמש סולם לתשוקות העליונות, אינן יכולות להתקשר אל התשוקה אל הקדושה, אך כאשר התשוקה אל האשה היא זכה, ממילא ממנה אפשר להגיע אל התשוקה אל רבש"ע. וכך אנו מוצאים בספרים שהקשר של האיש לבין אשה הוא יסוד ושורש לקשר בין ישראל לבין רבש"ע ומי שאיננו חי ומבין את הקשר שבין האיש לבין האשה איננו מבין באמת מהו הקשר בין ישראל לבין רבש"ע.
אמנם הדברים שכתבתי הם לא פשוטים ואקוה שם מובנים די הצורך, אם לא אשמח לנסות לסביר יותר בצורה ברורה, אם כי צריך לזכור שהדברים הם עמוקים ולא פשוטים שהם נוגעים בסתרי תורה ובדברים העמוקים ביותר, אך בדור שלנו מלמד אותנו הרב קוק זצ"ל שישנה תביעה להבנת דברים אלו ולכן צריך להסביר אותם.
בכל אופן אקוה שעזרתי, בברכה
יצחק
אם רוצים אפשר לפנות אלי בכתובתי
Zahig2@shoresh.org.il