שאלה
בס"ד
שלומות!
יש לי שאלה בקשר לסגנון לבוש ולהתבלטות.... האם זה חטא להתבלט? ללבוש בגדים זוהרים נגיד או חצאיות צבעוניות בהחלט? במידה והם צנועים לגמרי? לצבוע את השיער לצבע ירק לדוגמא... וגם אם נסחפתי קצת בכל זאת אשמח לתשובה...
ןלמשהו קצת יותר מתון האם מותר לי לשים הרבה הרבה מאוד מאוד צמידים על הידים [40-30 בכל יד...]?
ולמה אסור להתבלט ושלכל אחד יהיה סגנון לבוש שונה בקיצוניות כי הרי כל אחד מיוחד ויש לו דרך לבטא את זה בבגדים שלו...
עוד שאלה היא בנוגע לחציצה... האם מותר לשים לק אטום? ומה הגבולות לצביעת הציפורניים מבחינת צבע וכו'.. כי הרי יש בעיה בנטילת ידיים... [ומה עם לקים שקופים או בהירים?]
מקווה לתשובה..
תשובה
שלומות!
שאלת שאלה טובה. אני מסכים מאוד שכל אחד הוא מיוחד וייחודי. כל אדם שונה ולכל אחד יש מקום משלו בעולם. נמשיך בשאלה שלך: אם כל אדם הוא ייחודי, וכל אדם יכול לבטא את הייחודיות שלו בלבוש שלו – מדוע שלא יעשה זאת? מדוע שלא יבטא את עצמו דרך הבגדים? נוסיף עוד נקודה, ואולי קצת אפילו ניסחף: נגיד שמחר בבוקר אני אצבע את השער בירוק, אגיע לבית מדרש, מקום בו אני נמצא כל יום, אשב ואתחיל ללמוד. אני מניח שאת יכולה לתאר מה פחות או יותר יקרה. בהתחלה כולם יסתכלו עלי, ואני משער שאחרי כמה דקות איזה שהוא רב יפנה אלי וישאל מה בדיוק נפל עלי.
והשאלה הגדולה היא – מה קרה?! אז השער שלי היה חום, ועכשיו הוא ירוק, מה הסיפור הגדול? האם זה באמת משנה? או במילים אחרות: מדוע החברה דוחפת לדרך התלבשות מסויימת ולא מקבלת דפוסים שונים.
בואי נשאל לרגע מה בדיוק את שואלת. ממה שאני מבין השאלה היא אם מותר להתבלט, אם זה לא חטא שיסתכלו עלי, אם להיות בולט ולמשוך תשומת לב (במיוחד מבחינה חיצונית) זה משהו אסור ולא צנוע. בנוסף לזה יש גם את החברה ומה החברה מאפשרת ומה היא לא.
את לא תקבלי ממני תשובה של כן או לא, מותר או אסור. מה שאני כן רוצה להגיד לך זה לחשוב עם עצמך מה את רוצה. האם את רוצה לבטא את הייחודיות שלך וללבוש בגדים מיוחדים שהם הטעם שלך או האם את רוצה להיות בולטת, שיראו אותך וישימו לב אלייך. אין שום דבר רע ברצון להיות נראית – זה טבעי לחלוטין. אם לא היינו רוצים להיראות לא היו שחקנים, זמרים, אנשי עסקים ואפילו רבנים – זהו צורך אנושי! השאלה היא מה אנחנו רוצים שיראו בנו (אילו תכונות, מה החיצוניות שלנו מייצגת) ומה הגבול שלנו בהצגת עצמנו. יש אנשים שיתלבשו בסגנון מסוים, יש אנשים שיקיפו עצמם בחברים וכך ירגישו שרואים אותם ויש אנשים שיהיו מאד קולניים ורעשניים. מה את רוצה שיראו?
החברה שמסביבנו (בי"ס, הורים) תפקידה לשמור עלינו ולחנך אותנו לדרך שהיא מאמינה בה כטובה. לכן הרבה פעמים "החברה" נותנת לנו את התחושה שדברים שאנו עושים אינם טובים או שהם לוקחים אותנו לדרך לא טובה. אין שום רע בלבישת המון צמידים או בחצאיות צבעוניות. השאלה לגבי קיצוניות היא שאלה אלייך – מהם הגבולות שלך. אני סומך עליך שאת בחורה שיכולה לקבל החלטות טובות עבורך, וגם אם תקבלי החלטה שאינה מתאימה – שום דבר לא חקוק באבן ותמיד אפשר לשנות (בכל מקרה בין אם נרצה או לא זה קורה!).
בנוגע לשאלה השנייה: אם את רוצה את הלק על הציפורניים הוא לא נחשב לחציצה, לא משנה איזה צבע או סוג. במידה והלק מתחיל להיסדק ואת כבר לא רוצה אותו (ופשוט לא הספקת להוריד אותו או משהו בסגנון) הוא נחשב לחציצה.
חנוכה שמח,
צוות ישיבת אלון שבות