שאלה
שלום רב,
מפני מה אשה שנסתפקה האם ברכה ברכת המזון אינה צריכה לחזור לעומת איש שחייב לחזור ומה הס"ס שמביא השע"ת בסימן קפ"ד?
תודה
תשובה
שלום וברכה!
שאלת על ההבדל בין גברים ונשים במקרה שמסופקים אם בירכו ברכת המזון. שאלה זאת בעצם קשורה לשאלה יותר כללית.
הגמרא בברכות (כ:) שואלת אם נשים חייבות בברכת המזון מדאור' או מדרבנן. הנפקא מינה המוזכרת שם היא אם הן יכולות להוציא אחרים ידי חובתם. הגמרא מנסה להביא ראייה שחייבות מדאור' ודוחה את זה* כך מסתיימת הגמרא. יש מחלוקת בראשונים מה הדין למסקנה. הרמב"ם והתוספות סוברים שהשאלה לא הוכרעה ונשארים בספק, ובכל שאלה שתהיה נוהגים לחומרא. לעומת זה, הרמב"ן, הרשב"א והראב"ד סבורים שהן חייבות מדאור',כמו שמשמע מהגמרא לפני הדיון הזה. להלכה, השלחן ערוך (קפו:א) פוסק שהחיוב שלהן הוא ספק דאור' ספק דרבנן. רמת החיוב של נשים שייכת לא רק לענין להוציא אחרים, אלא גם מה לעשות במקרה של ספק, כמו אם אשה אכלה כדי שביעה ולא זוכרת אם בירכה. המשנה ברורה (קפו:ג) מביא אחרונים לשני צדדים בשאלה אם נשים חייבות לברך אם הן מסופקות (בתנאי שאכלו כדי שביעה) ובסוף מכריע שאם רוצות לברך יש על מי לסמוך (וזו מסקנתו גם בביאור הלכה). אם כן, יכול להיות שאין כל כך הבדל למעשה בין איש לאשה בענין הזה.
הספק ספיקא שמוזכר בשע"ת מופיע בשו"ת שער אפרים או"ח סימנים י"א-י"ב. הוא דן בשאלה של אשה שמסופקת אם בירכה (בסוף הוא מכריע שחייבת לברך). הוא דוחה את האפשרות להגיד שלשיטת הרמב"ם/תוס' יהיו פטורות מספק ספיקא- ספק בירכה ספק לא בירכה ואפילו אם תימצי לומר לא בירכה ספק חייבות מדאור' או מדרבנן. הוא דוחה את זה כי ברגע שאומרים שלא בירכה, אז יש פה "ודאי" שהיא לא בירכה, ואפילו אם חיובה באופן כללי הוא רק מדרבנן היא חייבת לברך. בכל מקרה, אם יש מצב שאשה חייבת רק מדרבנן לכולי עלמא (לדוגמא, במקרה שאכלה פחות מכדי שביעה) היא לא חייבת לברך. אותו דין שייך באיש, אבל המשנה ברורה פוסק (קפד:טו) שירא שמים יטול ידיו עוד פעם, יברך המוציא, יאכל כזית ויברך.
אני מתנצל על האריכות בתשובה (שמן הסתם כללה דברים שאתה כבר ידעת), רק רציתי להיות בטוח שהכל ברור. אם יש לך שאלה נוספת בענין אשמח לענות!
תודה על השאלה!
אהרן
צוות משיבים ישיבת הר עציון