שאלה
שלום הרב ,
רציתי לשאול האם יש בתנ"ך דיבור על יחס אדם לעצמו
יש הרבה התיחסות על יחסים בין אדם לאלוקיו , אדם לחברו , אומה לאלוקיה
אך לכאורה היחס בין אדם לעצמו נותר ללא מילים
עצם זה שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך" נמצא מלמד שכדי שאדם יאהב את עצמו , מעיד על איזה שהוא העדר בנושא חושב זה
יש איזו שהיא סיבה משוארת להעדרות הנושא?
תשובה
שלום וברכה
לא ברור לי עד תום מה בדיוק מחפשים.
מתחילת התורה מתואר האדם כברוא בצלם אלוקים – האם זה לא התייחסות של האדם אל עצמו ?
התורה מתארת ויכוחים רבים שבין אדם ובין הקב"ה – האם זו לא התייחסות האדם אל עצמו ?
התורה מדברת הרבה על טוב הארץ, ועל אכילה ושביעה ממנה – האם זו לא התייחסות האדם אל עצמו ?
ההלכה פוסקת לאור התורה כי "שלך קודם לשל כל אדם" וש"חייך קודמין לחיי חברך" – האם זו לא התייחסות האדם אל עצמו.
לאמור, אפשר שהתורה עוסקת בכך הרבה מאוד, אך כותבת את זה בצורה אחרת ממה שאנחנו רגילים לכתוב בה
כל טוב