שאלה
שלום לרב!
אני בטוח שהשאלה שלי היא לא חדשה לרב, אבל אני מרגיש צורך בתשובה אישית. כמו כן, ברור לי שעדיף לשאול רב שמכיר אותי, אבל קשה בגלל רגישות הנושא.
גדלתי בבית דתי, בבנ"ע, בישיבה תיכונית. תמיד הייתי נחשב די "דוס". משקיע בבנ"ע, מתפלל ארוך, זקן, וכו'.הייתי מדריך הרבה שנים, למדתי בישיבה גבוהה, ולכל מקום שהגעתי תמיד הגדירו אותי בתור דוס רציני.
באזור כיתה ז' חבר שלי הראה לי תמונות לא צנועות, סתם, כי זה היה "מגניב". מתישהו אחרי זה התחלתי לגלוש באתרים לא צנועים. הזמן עבר, ל]עמים גלשתי יותר, לפעמים פחות. בכיתה י' היתה לי חברה. שוב, אני מוגדר כ"דוס", וזה היה קצת מפתיע, במיוחד שחברה שלי היתה קצת פחות דוסה, לא שמרה נגיעה וכו'. בתור זוג שמרנו נגיעה, ואחרי כמה זמן גם הצלחתי להשפיע עליה לא לגעת בבנים בכלל. בגלל שנתפסתי כבחור רציני היה ברור לכולם סביבנו (וגם לנו) שזה קשר לחתונה. ואז אחרי כשנה וחצי נפלנו.היינו מדברים עד מאוחר ולילה אחד פשוט נפלנו.בין לילה עשינו הכל (ואין צורך לפרט).ואז זה נהיה מנהג. להיפג שדי מאוחר, לדבר קצת וליפול. אחרי הפעם הראשונה זה ממש הפריע לנו, וגם אחרי כל הפעמים האחרות, אבל המשכנו. גם כי הרגשנו קצת שזה רגש כל כך אמיתי שמוביל לחתונה, אז-מה הבעיה? כך זה המשיך עד שקצת עזבתי את הישוב והקשר פתאום נגמר.
במהלך כל הנפילות האלה גיליתי את הוצאת הזרע לבטלה (לא איתה, לבד.). הייתי יושב בבית מול אתרים לא צנועים וכו'. (שוב, להדגיש, עדיין הייית נחשב "דוס", מתפלל הרבה, לומד תורה לפני שחרית, מדרך בבנ"ע). גם אחרי שנגמר הקשר הייתי ממשיך להיכנס לאתרים לא צנועים.לפעמים יותר, לפעמים פחות.לפעמים זה היה קשור למצב נפשי ירוד בחיים בכלל, ולפעמים גם ממש בלי קשר. גם כשלמדתי בישיבה גבוהה זה המשיך. בדר"כ הייתי הולך לטבול אחרי מעשה כזה ומנסה שוב לקום, להתקדם לחזור בתשובה, אבל לרוב זה לא היה מחזיק הרבה.לפעמים יומיים, לפעמים חודש, אבל בסוף תמיד נפלתי.לפעמים עם להסתכל באתרים, לפעמים לא הייתי זקוק אפילו לזה. לפני חצי שנה הכרתי מישהי.הכל הלך במסלול הנכון.החלטתי שהנה הגיעה ההזדמנות לתקן ולהפסיק. 4 חודשים עברו ולא נפלתי!הייתי שמח. אבל בסוף, בגלל קצת יאוש מהמצב שלי בצבא, שוב נפלתי. ואז כשהייתי בבית הייתי נכנס להרבה אתרים.
אני נופל עוד ועוד, ולא יודע איך לקום. אחרי כ-3 חודשים סיפרתי לזאת שא
תשובה
שלום וברכה
אני מתלבט בין תשובה ארוכה לקצרה.
נראה לי כי במקרה הזה הדבר הנכון ביותר הוא לענות תשובה קצרה.
התשובה הקצרה היא שיש רק כלל אחד להתגבר:
"אין לך דבר העומד בפני הרצון".
איני דן אותך, איני אומר שזה קל, איני אומר שזה פשוט, איני אומר שום דבר חוץ מהדבר הפשוט ביותר – רק אתה תוכל להוציא את עצמך מבית האסורים.
יש עושים זאת בבת אחת.
יש עושים זאת בהדרגה – מרחיקים את הגלישה האסורה כל פעם יותר ויותר, עד שנגמלים ממנה לחלוטין.
אולי תסלול דרך שלישית.
הדבר היחיד הברור הוא שאין הדבר תלוי אלא בך.
צא מנקודת הנחה שאת הכל ניתן לתקן. הצלקות שהדברים האסורים מותירים באדם נמחקים אט אט כשהוא הולך בדרך נכונה וטובה.
אחר כך תתמודד עם הקשר החדש, עם האפשרויות שבפניך, עם התיקון.
כל טוב והרבה הצלחה. אעזור לך