שאלה
שלום רב!
אני בת 20 וסביבי ישנם דיבורים רבים על חתונה.
עלו בי כמה שאלות ואני מקווה שתוכלו לפנות מזמנכם ולהשיב לי.
קשה לי מאוד עם גישת היהדות כלפי האישה במיוחד בנושא הנישואים.
אינני מאמינה גדולה בשיוויון של נשים וגברים אבל נישואים צריכים להיות דבר הדדי ושיוויוני.
לעומת זאת-גישת היהדות לא דוגלת בך...
הבעל "קונה" את אשתו והאישה-הופכת לרכושו!
עצם השמות-"אישתי"--האישה שלי מול "בעלי"--הבעל שלי. בעל??? האם אין פה פגיעה עמוקה בכבוד האישה כאדם?
איך אישה צריכה להרגיש כאשר היא נכנסת לנישואים מתוך מחשבה שלמישהו יש בעלות עליה,היא שייכת אליו והוא קנה אותה? ויותר מכל מדאיג איך הגבר נכנס לנישואים עם המחשבה שהאישה שייכת לו? עם מחשבה כזו בוודאי לא יוכל להיות שיוויון בנישואים וכבוד הדדי!
ובלי כל קשר לנישואים יש תחושה כי האישה נחשבת בתורה כ"פחותה" אם אפשר לומר...
וטובתו של הגבר היא בראש (גם בקשר הפיזי).
"אל תרבה שיחה עם האישה"-ההתייחסות לאישה כדבר מזיק...
אני בטוחה כי אינני מבינה את הדברים נכון שכן זו איננה רוח ההלכה...ועל כן פניתי אליכם.
תודה רבה מראש.
שלומית.
תשובה
שלום לך.
שאלתך רחבה מאד, וכדי להקיף את הנושא בצורה מעמיקה, צריך לכתוב ספר... ובכל זאת ננסה לתת כאן כמה קווי למחשבה.
נפתח בדאגה העמוקה של התורה לכבודה של האישה.
כבר אמרו חז"ל שאדם צריך לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו. כמו כן, התורה מטילה על הבעל ציווים על חובות שלו כלפי אשתו בסיפוק צרכיה השונים, החומריים והרוחניים- כגון לבוש, מזונות, לשמח אותה בחגים, לדבר, להתייחס בכבוד ועוד.
בעל שלא ממלא חובות אלו- נקנס ע"י חכמים, וכופים אותו למלא אותם. ודאי שבמצב תקין בין בני זוג- לא אמורים להגיע לכלל כפיה זו, אך יש בה ללמדנו על החשיבות הגדולה שראתה התורה (שבכתב ובעל פה) על שמירה על כבוד האישה וסיפוק צרכיה השונים.
לגבי קניית האישה ע"י הבעל- גם כאן הדברים ארוכים וניתן כיוון מחשבה. ישנה משמעות פשוטה לקניין- כדבר שמטרתו להכניס חפץ מסוים לבעלות האדם על מנת שישתמש בו. ודאי שאין זו משמעות קניין הקידושין. ואם זה היה כך- אכן הייתה בזה פגיעה בכבודה של האישה.
הר חרל"פ מלמד אותנו שבקניין יש משמעות נוספת- עמוקה יותר. נוצר קשר נפשי, פנימי בין הקונה לנקנה. הוא ממחיש זאת ע"י כך שהאדם בוחל מלהשתמש בחפצים שהוא לא קנה מכיוון שבהם- אין לו קישור נפשי.
עניינו של קניין הקידושין בין איש ואישה הוא לייצור קשר פנימי ועמוק ביניהם- כפתיחה לכל המשך חייהם במהלך שנות הנישואין. לכך יש תקופה של אירוסין שבה קיים רק הקשר הרוחני, כדי שנבין היטב שגם לאחר הנישואין, כאשר הקשר ירד למציאות ויתבטא באופני החיים המשותפים- תמיד הוא מקושר לאותו מקום רוחני, עליון, ומשם הוא שואב את כוחו.
הקניין הוא היופי שבנישואין!
כאשר זוג מגיע לקידושין ולנישואין מתוך הבנה של משמעות הקשר הרוחני שנועד מהקניין, ושהכינוי "בעל" לא מקנה לו זכויות ח"ו לפגוע באישתו, ולהפך- הוא מקבל בזה אחריות לכבודה, לצרכיה, ולשמחתה וכן הלאה.- יש לו בסיס רוחני איתן, שעל גביו ימשיך לעבוד במשך כל חיי הנישואין, ולנות בעזרת ה' זוגיות עם כבוד הדדי, אהבה, אחוה שלום, ורעות, ויזכו להקים בית נאמן ואיתן בישראל...
הזכרת בשאלתך נקודות נוספות, אולם נסתפק בתשובה זו בינתיים, אם עדיי יוקשה לך, את מוזמנת לשאול בשנית.
בהצלחה