שאלה
ב"ה
שלום כבוד הרב,
לפני חודש-חודשיים היתה ברדיו התרמה מיוחדת של ארגון חסד למען ילד אחד. כששמעתי את הסיפור והוא נגע ללבי, אמרתי לעצמי שאתרום 1000 ש"ח.
עברה תקופה ולא תרמתי. אחרי כמה שבועות היתה התרמה נוספת של אותו ארגון, הפעם לאשה אלמנה חולה. אמרתי בלבי שכיון שלא תרמתי את הסכום שהתחיבתי אז, ומי יודע אם הילד עוד זקוק, אתרום את אותם 1000 ש"ח לאשה האלמנה.
בדיוק אז שמעתי שבעניני צדקה גם החלטה שבלב היא כמו נדר ויש לקיימה.
שאלתי: האם אני חייבת לתת 1000 - הסכום שרציתי לתת, או 2000 - הסכום המצטבר לשתי המטרות שאמרתי בלבי לתת להם. ואם אני נותנת רק 1000, למי לתת אותו - לילד, לאלמנה, או חצי חצי?
אני רוצה רק לציין שאני מחזיקה את עצמי כבר תקופה ארוכה בגדר של "בלי נדר" בעניני צדקה. כלומר, אני כאילו מכריזה מראש (לא על כל דבר בפני עצמו) שמחשבותי למי לתרום וכמה - הן בלי נדר. עשיתי זאת אחרי שיצא לי כמה פעמים לחשוב שאתן למוסד כלשהו סכום מסוים, ובסוף כשחלקתי את מעשרותי, העדפתי לתת את הסכום או חלק ממנו לאגודה אחרת.
ההבדל הוא ששם מדובר בסכום קבוע והשאלה היא רק למי לתתו, ואלו כאן התכוונתי לתת 1000 ש"ח (או 2000?) מחוץ לסכום המעשרות.
סליחה על אריכות השאלה ותודה מראש.
תשובה
שלום
אם קיבלת על עצמך בלי נדר, את יכולה לתרום לגורם אחר.
ברכה והצלחה
איתן זן בר גרעין תורני כפר הרואה