שאלה
שלום כבוד הרב,
אני מבקש את סליחתך על אריכות השאלה.
בעוונותיי הרבים היה לי ויכוח עם אימי: אימי היא אישה מאמינה אך לצערי יש לה בעיה גדולה לשמור על הלשון, והיא מתרגזת מאוד בקלות וכשהיא מתרגזת אז היא מקללת ולפעמים אומרת דברים נוראיים. יש לנו ידיד של המשפחה שהוא גם חבר מאוד טוב שלי שעזר לנו רבות, אך היא מאוד ממורמרת מהקשר שלי איתו בגלל שלטענתה הוא מעכב אותי מבחינת פרנסה ומציאת זיווג...
אני כל הזמן הבלגתי כשהיא הייתה מקללת אותו, והייתי מזכיר לעצמי כל מיני פסוקים בראש כמו תולה ארץ על בלימה ויישמע בזיונו ויידום אבל לפני כמה ימים היא קיללה אותו בצורה כל כך כואבת שאני פשוט נשברתי ומתוך כעס צעקתי שאני נודר נדר שאם היא תקלל אותו שוב אז אני לא יעזור לה לעולם (אני עוזר לה הרבה בבית) והסברתי לה כמה שלשון הרע הוא הרסני וכמה שהוא מביא לדברים רעים וכמה שהיא טועה בקשר לחבר שלי וכמה שהוא עוזר לנו ושזו פשוט כפיות טובה לדבר עליו בצורה כזו ולקלל אותו...
כמעט מיד אחרי שנדרתי התחרטתי ויצאתי בסערה מהבית להתבודד והצטערתי צער גדול שכעסתי ושנדרתי נדר כל כך איום (לא לעזור לאמא???) התוודיתי לפני בורא בצער גדול וטענתי שאני הוא כפוי הטובה הכי גדול כי היא אמא שלי ואיך אני מעז להחציף פנים לאמא... כשחזרתי הבייתה אמא באה אליי דומעת וביקשה ממני סליחה ואמרה שאני צודק והיא לא יודעת למה היא לא מצליחה לשמור על הלשון שלה ושבכל פעם היא מבקשת מהשם שימחל לה, אני אמרתי לה שאני זה שצריך לבקש סליחה ואני מבקש ממנה שתמחל לי שהתפרצתי ומחלנו אחד לשניה. מאז אני שמתי לב שהיא לא מקללת אותו יותר ושומרת הרבה את הלשון, אך נותר עניין הנדר: מה לעשות בעניין זה? האם הנדר הזה תקף ואם הוא תקף אז איך מתירים אותו?
תשובה
בע"ה
גש לרב בשכונת מגוריך ותבקש ממנו לעשות התרת נדרים.