נגיעה

שלום וברכה!

קיום יחסים ללא נישואין כאשר אישה לא עוברת כל התהליך של ההטהרות מטומאת נידה (אישה נכנסת לטומאה זאת כבר מפעם הראשונה בחייה שהיא רואה דם עד שתטהר מזה) וטבילה לא רק שאינו מותר, אלא הוא אחד מאיסורים החמורים ביותר ודינו שווה לדין של קיום היחסים בזמן הווסת ממש.

דינו של אדם המקיים יחסים עם אישה בזמן ימי טומאת (בין אם זה בזמן הווסת בין אם זה לאחר הפסקת הדם, אך טרם ההטהרות וטבילה) הינו כרת - כריתת הנפש (השמדתה) מעם ישראל. אם שני הצדדים קיימו את היחסים ברצון, אז שניהם ענושים כרת.

לכפר על כרת מאד מאד קשה, אך ניתן. דבר ראשון זה עזיבת המעשה לחלוטין, חרטה עליו מעומק הלב, בושה וסלידה מהמעשה, וידוי על הנעשה, קבלה רצינית לעתיד לא לשוב עוד על הנעשה, תפילות ויום כיפור ואז ייסורים מכפרים. ברם ניתן למנוע את הייסורים מהשמים ע"י סיגוף עצמי באמצעות צומות או פדיון התענית. העיקרון אומר שכדי לכפר על הכרת צריך לצום 40 יום בצורה הבאה - יום שני יום חמישי ויום שני, דילוג על חמישי ושוב שני, חמישי שני וכן הלאה עד שיתמלאו 40 יום. הצום מעולות השחר עד צאת הכוכבים. מצד שני ניתן לפדות כל יום צום ע"י כסף ההולך לצדקה ואז לא לצום. נותנים כסף בשווי מחיר מזון של יום שלם כנגד יום של צום.
יש אומרים שלא צריך לצום או לפדות צומות, אך צריך להרבות בצדקה הרבה יותר מהרגיל, להתפלל בכוונה גדולה ועוצמה גדולה עם בכי ותחינות לפני בורא עולם לסלוח על המעשה. הקפדה והחמרה בכל הקשור ליחסים בינו לבינה והרחקות יתירות מכל הגורמים היכולים להביא שוב לידי העון. להרבות בלימוד תורה בשיא הכח.

בברכה,

חיים דב בריסק