שאלה
שלום,כל הכבוד על עבודתכם!אני שמחה עכשיו שאני יכולה להתגאות בכמה יהודים...אני בת 16 וחצי ויש לי חבר בצבא אנו דתיים...בהתחלה שמרנו נגיעה ואז לאט לאט הפסקנו, התנשקנו...אני נגעלתי מעצמי....יום אחרי זה הייתי כל היום בדיכאון והחלטתי להתמסר לה'..נפרדנו אבל חזרנו כי אנו אוהבים..התדרדרנו וזה הגיע למצב שכל יום אני מפחדת שיקרה חטא של ממש שעונשו כרת....אני רוצה להגיע טהורה לחתונה..עיזרו לי בבקשה!אני רוצה להפסיק אבל נתקעתי למערבולת ואני לא מצליחה.חבר שלי לא מקל עליי..איך אני יכולה להפסיק לגעת בו ולשמור נגיעה בלי להיפרד ממנו?..למה היצר של הבנים כ"כ חזק(חבר שלי מאוד צדיק אבל רק בזה הוא נכשל ואפילו יותר ממני שאני פחות חזקה ממנו בדת..)ואני לא מבינה,למה?.איך אוכל לגרום לו להפסיק לחשוב על זה ושיפסיק לגעת בי ושיחשוב על דברים אחרים?....אני נואשת....הגענו למצבים ממש אסורים אני לא רוצה להגיע לדבר הכי חמור..עיזרו לי לפני שאגיע לשם... בבקשה אל תשלחו לי מייל זה יעשה לי המון צרות..... תשלחו לי תשובה כמה שיותר מהר,כל יום אני בחרדה!
תשובה
שלום לך שואלת יקרה.
קראתי את שאלתך. את מתארת מצב לא פשוט ואנסה קצת לעזור.
קודם כל דעי שאני מעריכה אותך מאד על הרצון להפסיק את המצב הנוכחי ולשמור נגיעה. "הבא להיטהר מסייעין אותו" והרצון הוא כמובן דבר מאד מרכזי ו"אין דבר העומד בפני הרצון". ברור לי שיש ביכולתך ובכוחותיך להפסיק, אך דעי שההחלטה, הבחירה והיישום נמצאים בידיים שלך!
את כותבת שכבר כמה פעמים ניסיתם להפסיק לגעת זה בזה אך כל פעם מחדש אתם נופלים בדבר.
אני חושבת שבכל תהליך של תיקון וחזרה בתשובה יש 2 צדדים. הצד הראשון הוא- "סור מרע" והצד השני הוא "עשה טוב".
אני רוצה להתחיל שניה דווקא מהצד השני- "עשה טוב"
שמתי לב שכתבת שאת רוצה לא רק שהוא יפסיק לגעת בך אלא שיחשוב על דברים אחרים- כלומר גם את שמה לב שיש שני צדדים לתיקון ולא מספיק רק אחד. לכן, אני ממליצה בחום להתחזק בכל הנושא של שמירת נגיעה, ללמוד צניעות, ללמוד הלכות צניעות. יש עשרות אם לא מאות תשובות באתר בנושא ונכתבו עליו כל כך הרבה ספרים. אני מאמינה שמתוך הלימוד על הצניעות, על תפקיד האישה, על חשיבות השמירה על הנגיעה כדי לקדש את חיי הנישואים מאד מאד תעזור כדי להבין את הצורך בלקיחת אחריות באופן הכי מוחלט שיכול להיות.
אני גם ממליצה על ספרו של הרב יהושוע שפירא- "תשוב תחייני" שהוא ממש עוסק בנושא הזה של תשובה על עניינים שבינו לבינה.
אגב, גם חבר שלך צריך לעשות אותו הדבר- למלא את הראש בלימוד תורה ואמונה וכל ענייני הקדושה עד שלא יישאר מקום לעסוק בנושאים אחרים אבל לזה לא את אחראית- את כמובן צריכה להגיד לו את זה אך האחריות שלו על עצמו ושלך על עצמך.
כתבתי קודם שישנם שני צדדים. והצד השני הוא "סור מרע". אני בדרך כלל משתדלת לא להיות נחרצת בתשובותי אך הפעם אני לא רואה שום סיבה ואפשרות אחרת מאשר להיות חד משמעית. על אף שכתבת שאת לא רוצה להיפרד ממנו אני חושבת שאתם כן צריכים להפסיק להיפגש כיוון שאתם לא מצליחים להישאר ביחד בלי לגעת אחד בשני. אנחנו מתפללים כל בוקר "אל תביאני לידי ניסיון" והמציאות בה אתם נמצאים היא בדיוק מציאות בה אתם עצמכם מעמידים זה את זה בניסיון. לכן, אני חושבת שזה לא טוב שאתם נפגשים. בכוונה לא כתבתי לך להפסיק איתו את הקשר. זה נושא אחר שאם תרצי אשמח לחוות את דעתי בו, אבל בוודאי שהמציאות בה אתם נפגשים רק מקשה עליכם להתמודד ולהפסיק לגעת.
אני מקווה שעזרתי לך ולו במעט. אם תרצי להמשיך לדבר בנושא אשמח.
גמר חתימה טובה לך ולכל אשר לך
מאמינה בך ובכוחותיך!