שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בחורה מבית מסורתי ובשנים האחרונות אפשר לומר שאני מתחזקת באמונה ובמצוות.
לפני שש שנים בערך התחלתי לשמור שבת, ועשיתי זאת בשיטת "נעשה ונשמע" - קודם כל לשמור שבת כהלכתה ומתוך המצב הזה ללמוד ולנסות להבין את המשמעות והטעמים להלכות ולאיסורים.
הנקודה שהיתה לי הקשה ביותר היא האיסור על נגינה בשבת. אני חלילנית בנשמתי ואוהבת מאוד לנגן. בעבר העברתי שעות רבות בשבת בנגינה. במשך השבוע אין יותר מדי זמן שאני יכולה לנגן בו, בגלל אילוצים של עבודה ושכנים, ובמיוחד בחורף.
כשניסיתי להבין מאיפה מגיע האיסור הזה הבנתי שהאיסור האמיתי הוא בעצם על כיוון הכלי, ואיסור נגינה נוסף אליו כסייג. ראשית רציתי לשאול אם זו אכן הסיבה? האם יש טעם אחר שעוד לא הגעתי אליו? ושנית - אם אכן זו הסיבה, איך הדבר מתקשר לנגינה בחליל, שאין מה לכוון בו? בכלל, השאלה רלבנטית לרוב כלי הנשיפה ולעוד כמה כלים.
הסוגיה מאוד מציקה לי כבר הרבה זמן ואני חייבת להוסיף שהיא עולה מחדש בכל שבוע, עם הקריאה של "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה'... עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכינור".
אשמח אם תוכל להאיר את עיני בנושא.
תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב,
איסור נגינה בכלים בא מתוך הידיעה כי תיקון הכלים אסור. לא רק הכיוון אלא, גם הבניה.
האיסור הוא דאוריתא, בבנית כלי וחכמים גזרו שלא לנגן על מנת למנוע את הצורך לבנות את הכלי.
חליל צד, כשמרכיבים אותו עוברים על איסור תורה כיון שהפרקים שלו נתקעים בחוזקה.
חכמים ראו כי יש חשש ומנעו כל נגינה שהיא בשבת.זאת גם על סמך הרעיון שנגינה בשבת פוגמת את אוירת השבת.
אין בכוחנו לבטל את מצוות חכמים, שיש בהם גם משמעויות פנימיות עמוקות. לכן, כל נגינה אסורה בימינו. לענ"ד נגינה הוא סוג של יצירה ולכן, ,בשבת אנחנו צריכים למקד עצמינו ברוח ולא ביצירה. כי עולם השבת הוא מעולם הבריאה מעל לעולם היצירה.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.