שאלה
בס"ד
שלום..
אני בחורה בת 18 שנמצאת עם בחור בן גילי זמן רב יחסית..
אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה וגם המשפחות.(הוריו ומשפחתו נורא מעריכים אותי וכנ"ל).
הבחור פשוט מקסים ומדהים בעיניי מכל הבחינות- צדיק, ירא שמיים, חכם, בוגר, טוב-לב, מחזק אותי, אפילו המראה שלו מוצא חן בעיניי מאוד והמידות שלו בכלל אין מה לדבר..
הבעיה היחידה שלי היא שאני בחורה נורא נורא רגישה (ואף טיפה ילדותית) שחייבת תשומת לב וגילויי חיבה..והוא לא הכי רומנטי (למרות שדברנו על כל והוא משתדל- אבל זה פשוט לא האופי שלו..הוא מעדיף ללמוד עוד דף גמרא מאשר לדבר איתי ואני יודעת שזה אידאל ושזה מדהים..אבל ביני לבין עצמי-אני כן רוצה מילים יפות, מחמאות וכל אלו..אני פשוט חייבת את זה, ואני מפחדת שגם אחרי החתונה זה יהיה ככה ואני לא יודעת מה לעשות- כי מצד אחד אני לא רוצה לוותר עליו, אבל מצד שני- אני רוצה שהוא יהיה רומנטי..מה עושים??
אנחנו באמת מדברים על חתונה ואני באמת חושבת עליו כבעל שבע"ה אזכה לבנות איתו בית כשר בישראל!
האם עליי להתבגר ולהתגבר ולומר תודה לקב"ה על מה שיש..או שיש דרך כלשהיא להסביר לו את החשיבות שלי בתשומת הלב הקטנה הזו..
ויותר מכך-האם זה עלול להפריע לי גם בהמשך החיים??
תודה מראש!אשמח לתשובה מפורטת!
תשובה
לכותבת שלום וברכה!
ראשית, מה שאני עומד לכתוב זו דעתי האישית בלבד, מדובר בנושא בו את צריכה להחליט ע"פ איך שאת מרגישה ולא ע"פ שאלת רב (ואני גם איני רב). בכל זאת אתן כמה נקודות למחשבה.
אתחיל בסוף השאלה שלך – אמנם תמיד צריך להודות לקב"ה על מה שיש, אולם אין זה אומר שצריך להסתפק בזה. תמיד צריך לשאוף להכי שרק אפשר. גם במישור האישי וגם בציבורי יותר. זהו כלל תמידי לחיים ולא רק בנושא שבעטיו פנית אלינו.
לעיקר שאלתך. אמנם לפי מה שאת מתארת הבחור אכן נשמע כבחור ירא שמים עם מעלות מצוינות. מצד שני עליך לזכור שחיי זוג מבוססים על תקשורת וקומוניקציה. כל עניין חיי זוג הם בהסכמה ההדדית, הוויתור וההבנה לבעיות השני. כמובן שיש חשיבות גדולה ללימוד דף הגמרא הנוסף, אולם אם את חברתו ובעז"ה אשתו – האם תרצי שהמצב ימשיך כך? נכון, העניין של הרומנטיקה ומילות החיבה זוהי רק דוגמא, אולם השאלה היא על מה תצטרכי לוותר בהמשך. העניין של מילות החיבה הוא לדעתי יחסית שולי. או שהוא יבוא לקראתך או שאת תעברי את המשוכה הזאת, אולם עניין התקשורת מדאיג יותר. לדעתי קשר שבו יש דבר יותר חשוב מהידברות הוא קשר שיש בו בעיה כלשהי. אתן לך דוגמא, ולא כדי להפחידך חלילה אלא כדי שתחשבי על זה – נניח בעז"ה שתתחתנו ותקימו משפחה. נניח שלפתע תתקלי באיזו בעיה עם אחד הילדים ותהיה לך בעיה לטפל בה ותצטרכי את עזרתו. ומה תהיה תשובתו? שהוא לומד...? הלא לא כך מתנהלים חיי משפחה! ולא צריך להתחיל את התהליך רק כשיש משפחה אלא כבר בשלב הזה שאתם נמצאים בו.
מה שאני ממליץ לך לעשות הוא באמת... לדבר איתו. לקחת אותו לשיחה ולהעלות בפניו את מה שהעלת בשאלה ולהראות לו את הצד שלך. גם את צד הרומנטיקה ומילות החיבה (שאגב, הן חשובות. ולראיה ניתן לעיין בשיר השירים שמורכב ברובו ממילות חיבה בין הדוד לנערה) וגם (ובעיקר!) את צד ההידברות. תסבירי לו את הבעיתיות שבדבר כרגע ולעתיד, ותבקשי ממנו התקדמות בפן זה.
(ייתכן שיאמר לך שאת מתקשרת בזמנים לא טובים וכו', וייתכן שבפועל זה קורה ולכן אתם צריכים לדבר על זה ולסכם בניכם את הנושא).
בהצלחה וכל טוב
חיים, צוות ישיבת הר עציון