שאלה
שלום!
לאחרונה עמדתי בפני מצבים שונים שעוררו בי תהיות: האם ראוי שאנסה להשפיע על אנשים הרחוקים מדרך ה'? לפעמים אני מרגישה שהרצון לקרב אפילו יהודי אחד לה' יתברך ממש בוער בי, ויש לי יכולת לעשות את זה. מצד שני, אני לא יודעת אם בכלל יש לי זכות לנסות להשפיע על אחרים, כי לא תמיד יש לי מספיק ידע. אני חוששת שאולי אטעה אותם ואולי רק ארחיק במקום לקרב... ואולי בכלל אין לי מספיק כלים להתמודדות עם שאלות שיעלו?!
אולי אני צריכה לחזק את עצמי עוד ועוד עד שאהיה כמו כלי שמתמלא עד גדותיו ואז נשפך, וממילא משפיע על סביבתו?
ומצד שני, "אם למדת תורה הרבה- אל תחזיק תורה לעצמך כי לכך נוצרת"!
איך אני יכולה להחליט באיזה שלב אני נמצאת? ניסיתי לברר את זה עם עצמי, אבל לא הצלחתי.
אם התשובה חיובית- האם ראוי גם ליצור בעצמי הזדמנוית כאלו?
נער חילוני אתאיסט הציע לי להתכתב איתו כדי שנוכל להתווכח ולברר את האמת. האם הדבר רצוי?
אני מאמינה שהוא לא יוכל להשפיע עלי לרעה, אבל אני פוחדת להכשל ופוחדת לטעות בגלל שבמקרה כזה אני בעצם נציגה של היהדות, והאחריות כבדה...
ובעצם, יש אנשים שכל מטרתם לקנטר ואז אין טעם לוויכוח...איך אפשר לדעת?
אני מאוד מקווה שהבנתם את ההתלבטות שלי ושתוכלו לסייע לי בעזרת ה'!
תודה רבה, וכל טוב!
תשובה
שלום שואלת יקרה.
אשרייך שאלו הדילמות שמעסיקות אותך. האמת היא שהצלחת בשאלתך להציג את הדילמה בצורה מצויינת ואף הצגת את כל הטיעונים לשני הצדדים וכל מה שכתבת... פשוט נכון!
אז איך באמת תדעי מה לעשות?
קודם כל כדאי לזכור שאין למעשה סתירה בין השניים. כלומר, במידה ותבחרי לפעול בנושא של קירוב רחוקים זה לא אומר שתצטרכי להפסיק ללמוד. להיפך, תגלי שדרך העיסוק הזה את לומדת הרבה מאד ומפתחת את עצמך כיוון שתמצאי את עצמך מתמודדת עם שאלות שכלל לא העסיקו אותך ודרך זה תבררי לעצמך את דרכך הרוחנית.
אחד הדברים החשובים לזכור הם שאנחנו אף פעם לא מפסיקים ללמוד ולהתקדם. נכון, כמו שכתבת, את לא יודעת הכל. ואין בכך שום בושה ושום דבר רע. החכמה היא ביכולת להגיד- "אני לא יודעת", "אני צריכה לברר", "כדאי לך להפנות את השאלה לרב". כלומר, בעוד שאת חושבת שאמירות מסוג זה יחלישו אותך או יציגו את הדת באור שלילי, אני טוענת שלהיפך, דווקא זה שלא הכל אנחנו יודעים ´לשלוף מהמותן´ מעיד על עומקם של הדברים, על אינסופיות בים של תורה שדורשת מאיתנו לברר וללמוד עוד ועוד.
אכן, האחראיות היא גדולה, ובוודאי שצריך וראוי לצאת להשפיע בידיעה ובתחושה של אחריות מתוך שליחות ומתוך עוצמה גדולה. את לא חייבת להתחיל מהמקום הגבוה (כמו, בעיני, התכתבות עם אותו נער שהזכרת)- תדעי שגם בקרב הסובבים אותך, ואפילו אלו שאת לא מגדירה ´רחוקים´ את יכולה להשפיע המון ויש הרבה מה להשפיע.
ולבסוף, (ואולי בעצם בהתחלה?!) אני מציעה הרבה תפילות לה´ שיסייע לך בשליחותך...
קחי את הדברים כנקודות למחשבה. במידה ותרצי להגיב או להמשיך להתייעץ בנושא זה או אחר - בשמחה.
בברכת פסח שמח וכשר,
ברוריה
brurya123@walla.co.il