מתחזקת ולא יודעת איך להתחיל לשמור נגיעה..

ללירון היקרה,
שלום!

קודם כל אני רוצה לומר לך שהרקע לשאלה שלך הוא מרשים. דווקא בגיל שבו החברה היא גורם מכריע ודווקא בסביבה שאת מתארת כסביבה שלא נמצאת ברמה שאת דורשת לעצמך – זה בכלל לא מובן מאליו שאת בוחרת להתחזק, ויותר מזה, לשמור נגיעה. דרושה לזה החלטה בוגרת ונכונות לעמוד בלחץ חברתי.
את מתארת מצב מורכב ורגיש, אבל מתוכו את מצטיירת כנערה עם רגישות, ביטחון בעצמך ובדרך שלך וערכים חזקים. אלו כלים חשובים שבוודאי יעזרו לך להתמודד עם האתגר הניצב בפנייך!

את שואלת, כיצד ניתן לשמור נגיעה בחברה שבה המושג של שמירת נגיעה הוא רחוק וזר. את מפחדת שאם תתחילי לשמור נגיעה התוצאה יכולה להיות גם שתפגעי באנשים היקרים לך, וגם שתמצאי את עצמך מרוחקת מהחברה שבה את גדלה.

כשהחבר´ה נפגשים אצלכם, לא סתם המפגש מלווה בחיבוקים ונשיקות. גם המגע הסתמי ביותר יוצר קשר שהוא מעבר למילים, ומגע בין חברים קרובים הוא ללא ספק מיוחד ומוסיף פן משמעותי יותר של קירבה. כשאת נפגשת עם חברות את בטח מקבלת את פניהן בחיבוק כיוון שהמגע הפיזי מייצג בעיניכן את הקשר הנפשי הנרקם ביניכן.
דווקא בגלל שמגע פיזי הוא כל-כך מיוחד וחשוב, ה´ ציווה אותנו לשמור את המגע עם בני המין השני לאדם אחד יחיד ומיוחד – בעלך, שבע"ה איתו ורק איתו תבני קשר נפשי חזק ואמיץ, איתו תחליטי לקשור את חייך ולכן בקשר איתו תבני קומה נוספת של מגע וקירבה פיזית. המושג של "שמירת נגיעה" נועד לוודא שאכן תשמרי את הקשר הפיזי (גם כביטוי של קשר אישי עמוק ויחיד במינו) לזמנו המתאים.

ועם זאת, אם את שומרת נגיעה ממישהו זה לא אומרת שאת לא מחבבת אותו או שאת מזלזלת בו. אם תשדרי את המסר הנכון, אין סיבה שהבנים סביבך ירגישו פגועים מכך שאינך נוגעת בהם – ויותר מזה, אני מאמינה שהם יעריכו אותך מאוד על ההחלטה שקיבלת ועל הכוח לעמוד בה.
אז איך מוודאים שהמסר עובר? מעבירים אותו!
אם פעם הדרך להגיד שלום ולבטא קירבה היתה בחיבוק, את יכולה להעביר את זה לפן מילולי, לומר משהו בנוסח, "אני שומרת נגיעה, לא אישי, אבל אני מאוד שמחה לראות אותך! מה שלומך?" – ככה את מעבירה את מרכז השיחה מהחיבוק שאת רוצה להימנע ממנו, אל דיבור חברי, נעים וקולח. אם באמת תמנעי מלחבק ולא תגידי כלום, זו באמת יכולה להיות סיטואציה די מביכה... תזכרי שמה שמחליף את המגע – אלו מילים, והיעזרי בהן כדי "להזרים" הלאה את השיחה.

ככה לא רק שתימנעי מאי-נעימות, אלא כפי שאמרתי אני מאמינה שתגלי שהחברה מאוד מעריכה אותך על מה שאת בוחרת, גם אם היא לא מסכימה. אנחנו מעריכים אנשים חזקים שעומדים על שלהם, וכזאת את רוצה להיות. זה שאת שומרת נגיעה לא אומרת שאת לא חברותית, נעימה וחברה טובה. המשיכי להיות כזאת בתנאים החדשים ותגלי שגם אם הקשר עם הבנים סביבך הוא שונה, הוא תופס מקום שמבחינתך הוא נכון יותר, ואת תרגישי יותר נוח איתו.

הצעד הראשון הזה נשמע פשוט אבל הוא דורש ממך הרבה עמידה על שלך. בכלל, בכל תהליך של התחזקות אנחנו נדרשים לעמוד איתנים ולהאמין בדרך שלנו. אם זה מחזק אותך את יכולה לחשוב על גדולי ישראל שגם עמדו באינספור מצבים של "לא נעים" ו"מה יגידו" – והלכו אחרי האמת הפנימית שלהם...
קחי לדוגמא את עקביא בן מהללאל, שאמר "מוטב לי להיקרא שוטה כל ימיי ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום"... איזו עוצמה!
את עוברת תהליך גדול של התחזקות ואני בטוחה ששמירת נגיעה זה רק חלק קטן מהשינוי שאת עוברת ועוד תעברי. תצטרכי הרבה אומץ בשביל להתמיד וללכת בדרך שאת מאמינה בה, אבל אם בסופו של יום את מרגישה שעם כל הקושי, את נמצאת במקום שאת רוצה להיות בו – זה שווה הכל... אני מרגישה שיש לך רצון חזק לעשות את הצעד הזה ולהתחיל ולשמור נגיעה. תזכרי שעם כל כמה שהחברה היא חשובה ומשפיעה (ובאמת תעשי הכל כדי שהתהליך יעבור בנעימות) בסופו של דבר מה שחשוב זה מה שהקב"ה חושב, כמו שאנחנו אומרים בברכת המזון, "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" – קודם אלוקים, ואז אדם.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה ושתמשיכי להתקדם ולהתפתח!
וכמובן שאשמח להיות לעזר אם תצטרכי,

ליאורה

leora.d.c@gmail.com