שאלה
כבוד הרב,שלום וברכה.יודעת אני ששאלתי אינה בעלת תשובה חד משמעית,ולבטח גם לא בידי בשר ודם,אך אבקש מהרב שיכוון אותי לדרך הישר.אני חיה חיי יהדות ועבודת ה' מרגע שנולדתי.אם בתקופות קרובות אליו יתברך ואם אלו שפחות,אך בעיתים האחרונות,התעורר בי הרצון לעבדו באמת,לחזור אליו,עד אליו ממש,בתשובה,לא מתוך הרגל או מציאות שגדלתי בה.ב"ה זכיתי "לגעת" בבאותו רצון,לקודש וטהרה,אך חיי היו מלווים בחול,לפעמים נראה לי שהרבה מעבר לקודש.הוריי שיחיו גידלוני באהבה רבה ובתוך אמונה אך ליוו אותה עוד דברים חיצוניים,שאינם שייכים לעמנו הקדוש,תרבות המערב כמו שמכנים אותה,ואני מודה לה' יתברך ששמני דייקא שם שהרי כל נשמה במקומה המדוייק שלה,אך עכשיו קשה לי,שהרי מה שנכנס דרך העיניים והלב-לא יוצא..כיצד "אזכך" מתוכי את אותן מחשבות,זכרונות,מעשים שכ"כ מרחיקים אותי,או לפחות כך חושבת אני -מה' יתברך..
זו שאלה שאשאל לבטח כל חיי-כי זהו חלק נכבד מתיקוני ועבודתי אותו יתברך בעוה"ז,אך וודאי ישנן נקודות אור בכל שלב שידחפו מעלה בשמחה גדולה ולב טהור.
אשמח לקבל תשובה,או הכוונה..בזמן הקרוב.
כל הישועות.
תודה רבה לכבוד הרב.
בת-חן
תשובה
החייםהם מסלול של התקדמות בדרך של "רצוא ושוב" כלומר של ריחוק ובהתקרבות. כל הזמן. כל ריחוק מהוה נק' זינוק להתקרבות, וככל שהתקרבנו, כעבור זמן נרגיש שוב מרוחקים, כי הקב"ה אין סופי ולעולם לא נהיה אלוקיים לגמרי.
כך תסתכלי על כל תקופה "רחוקה ", הרי ממנה התקדמת, לולא היית רחוקה לא היית מתקרבת!