שאלה
שלום!!
אני בת 16,רציתי לשאול על משיכה בין בנים לבנות,
סתם יש משיכה ואני יודעת שזה טבעי ומובן,אבל זה הרבה פעמים ממש מציק לי שנגיד להימשך לבן אני יודעת שזה לא באמת אהבה וזה לא מוביל לשומקום,זה סתם משיכה..אבל מה אפשר לעשות עם זה?זה לפעמים גורם לעשות דברים שלא רוצים לעשות?איך אפשר בכלל לא להתייחס לזה?במיוחד שאני יודעת שאני לא רוצה שומדבר בקשר לזה..רק לחיות את החיים בינתיים איך שאני באמת,ולא איך שאני מישהי אחרת..
אם יהיה לכם משו להגיד על זה תודה רבה!!!
תשובה
שלום לסוויט סיקסטין,
העלית פה על סדר היום את אחת השאלות המעסיקות אם לא ה*.
בדיוק בגיל הזה אחד הדברים שיותר מטרידים אותנו. תקראי לזה איך שתרצי, זאת רק סמנטיקה. ה´חבר´ה´ בשפת הסניף, ה´בינו לבינה´ בשפת המחנכת שלך, ו´תראי את החתיך ההוא בצד שמאל´ בשפת החברה הטובה שלך. אז למה זה כל כך מעסיק אותנו?
הדבר הראשון שצריך לזכור, ואת אלופה שהתחלת בזה את השאלה שלך, זה שמשיכה היא הדבר הכי טבעי ומובן. ובואי שנייה נצלול פנימה ונבין מה עומד מאחורי זה.
משיכה יכולה לנבוע משתי סיבות:
1.מעצם החוויה היצרית שהיא מספקת ועשויה להיות תוצאה של קסם חיצוני, בלי קשר פנימי.
2. ביטוי ממשי לעומק של קשר נפשי ונשמתי.
הראשון, בבסיסו, משותף לכל הברואים (ברמות נמוכות - גם לעולם החי).
הוא לא מביע שום דבר חוץ מהצורך עצמו ומזין את עצמו ע"י העונג שמופק מהחוויה עצמה.
בעומק העניין זה בד"כ לא הבעת אהבת הזולת אלא אהבת עצמנו באמצעות הזולת, שמנעים לנו, מחמיא לנו, מענג אותנו וכו´, וכשזה הדדי – דהיינו כל אחד מבני הזוג אוהב את עצמו דרך רעהו - יכולים לשגות בדבר ולדמות שזוהי אהבת אמת של הזולת. זו אחת הסיבות שאי שמירת נגיעה עשויה להיות גורם מכשיל בהבנת ובזיהוי טיב הקשר.
בחוכמתך, את מבינה שבימים אלו שאת מרגישה שאת נמשכת למישהו את מבינה שזה בגלל הסיבה הראשונה. מה שכן, זה מציק לך. ובדיוק את זה אנחנו הולכים לפתור.
הסוד טמון בהבנה. צריך להבין שזה מצד אחד טוב, ומצד שני את לא רוצה את זה עכשיו. וזה בכלל לא סותר.
הייתי אומרת שאם לא היית מרגישה שום משיכה שכזו היית צריכה לדאוג קצת,
כשאנחנו מתבגרים נוצרת בנו משיכה לבני המין השני. ולמה? נוספים לנו כוחות חיים חדשים אותם לא הכרנו עד עכשיו, וצריך לדעת וללמוד איך להתעסק איתם.
יש אנשים שברגע שמשהו חדש מופיע הם מיד נבהלים ונכנעים לו. זאת לא תגובה נכונה, ואו- אז אפשר להגיע כמו שהגדרת ל´דברים שלא רוצים לעשות´, אנחנו לא נזרוק את תפיסת העולם שלנו בגלל שכוח חיים התווסף אצלנו. להפך - אנו נשמח על התוספת המבורכת הזאת, ננסה ללמוד להתמודד עם הכוח, ולהשתמש בו בבוא העת, אבל לא נכנע לו.
ובינתיים את רוצה לחיות את החיים, אז מה תעשי? המודעות לעניין היא האלף - בית, ואת זה הרווחת ביושר.
ודבר שני, זה ממש לא אומר שהיחס שלך כלפי בנים צריך להיות מתרחק וקר. ברור שהכוונה היא לשמור על אנושיות, לדעת להגיד יפה "שבת שלום" ו"כן, אני בשמחה אעזור" - ועם זאת למצוא את המינון הנכון, לדעת גם להיות אמתית עם עצמך ולא לגלוש לשיחות מיותרות רק כי זה נעים. כי כידוע - אחרי המעשים נמשכים..
שיהיה לך בהצלחה גדולה!
שאלה מעולה אגב, סחטיין עלייך.
מוזמנת לקפוץ לביקור נוסף שיתחשק,
חברים מקשיבים.