משחקי מחשב אלימים

בס"ד

שלום לך אחי,

קודם כל יפה מאד שהדבר נוגע אליך ואינך נותן לדברים של ההורים לחלוף על אזניך..
יש הרבה אנשים שהיו יכולים לשמוע את הדברים מפי ההורים ולומר להם, או לעצמם: ´נו באמת...´.
ואתה, אפילו שאינך מרגיש שינוי, ואף רואה את חבריך הטובים משחקים באותם המשחקים- בכל זאת אתה רוצה לבדוק האם יש איזה סיכוי שהדבר חס וחלילה משפיע או ישפיע.
כבר אפשר לראות כאן נקודה טובה לזכות, שמראה על טוהר ונקיות.

תראה, מצד מסויים- אנחנו מכירים את עצמנו היטב. אבל יש צד מסויים שההורים מכירים אותנו אפילו יותר טוב מאיתנו. לא תמיד לגמרי נכון, אבל יש בזה אמת.
כיצד זה ייתכן?
חשוב על כך, ההורים מגדלים אותנו מגיל אפס. הם מכירים אותנו עוד מלפני שהתחלנו בכלל לדבר, לזחול ואפילו לאכול... גם כשלא ידענו להגיד מה אנחנו רוצים הם ידעו לתת לנו מה שהיינו צריכים.
הם פשוט מכירים אותנו. ואוהבים אותנו.

לכן כשאמא אומרת לי שהיא מרגישה שחל בי איזה שינוי מסויים, ועד עכשיו היא הכירה אותי אחרת, זה יכול להיות דברים שאפילו לא מתבטאים במעשים קונקרטיים, אבל הלך הרוח השתנה.
לפחות ראוי לחשוש ולבדוק.
אז שוב- כל הכבוד לך על השאלה והבירור שלך.


{[אפקט הקוקה קולה]}

העין האנושית יכולה לקלוט עשרים וארבע תמונות רצות לשנייה, כך בונים סרט.
עשו פעם ניסוי ובאמצע סרט הכניסו כל עשרים וחמש תמונות לשנייה אחת- תמונה של קוקה קולה.
האנשים לא הבחינו בתמונה הזו, כיוון שהעין לא יכולה לקלוט יותר מעשרים וארבע תמונות.
מה שקרה היה מדהים- בהפסקה אחוז הקנייה של המשקה עלה בהרבה.
רגע... אבל הם לא ראו את התמונה?! אם היית שואל אנשים הם לא היו אומרים לך שהבחינו במשהו חריג במהלך הסרט. אז מה גרם לכולם לרוץ ולקנות בהפסקה קוקה קולה?

יש מה שנקרא- תת מודע.
אנחנו רגילים להסתכל על הדברים ברובד המודע. מה שאנחנו רואים- זה מה שאנחנו יודעים. אם אכלתי גלידה וחשתי בטעם המתוק שלה- אני מרגיש טעם מתוק וגם אזכור לכמה זמן שאהבתי את הגלידה. אם ראיתי פרח יפה- אתרשם מהנוי שלו, אולי גם אריח אותו ואהנה מהריח.
אבל יש דברים שפועלים עלינו ברובד התת-מודע. אלה שדברים שמשפיעים עלינו בלי שנשים לב. וכן- זה בהחלט קיים.

לרוב דברים כאלה הם פעולות שאנחנו עושים הרבה פעמים, ובפרט אם זה בצורה סבילה שקולטת מבחוץ.
לפעמים זה יכול להיות גם אירוע בודד שמשאיר רושם. טראומה מאירוע מפחיד למשל. ילד קטן שנפל ממקום גבוה- אולי יהיה לו פחד גבהים בגיל מאוחר יותר בלי שידע להסביר ממה נובע הפחד שלו.
(סוגייה עניפה בפסיכולוגיה שלא נאריך בה כאן...).
כך גם עם משקה ה´קוקה קולה´. אמנם האנשים לא הרגישו שראו את התמונה. הם לא יזכרו אותה במודע. אך העין כן קלטה את התמונה הזו אלא שאפסנה אותה במאגר העצום שיש לנו במח. בתת מודע.

כשאדם צופה בטלוויזיה, רואה סרט, משחק במחשב וכו´- בין אם הוא רוצה ובין אם לא- הוא קולט תכנים. התכנים האלה גם עלולים להשפיע. הם עושים רושם מסויים בנפש.
(זכור רק שההשפעה היא לאו דווקא בפן מעשי מדי, אלא אפילו בדמיונות, מחשבות ותגובות למקרים שונים).

אבל כפי שאמרתי לך קודם לכן- ניכר משאלתך שאתה בא ממקום טהור, נקי ותמים. אתה לא צריך לחשוש שאולי המשחקים האלה השפיעו עליך, אך מצד שני- גם לא צריך לחכות לראות אם יקרה דבר כזה.


[אז מה תכלס?]

בא נתבונן שנייה על מה שעובר לנו בראש בזמן המשחק...
אם אנחנו מדברים על משחק יריות פנים אל פנים (כדוגמת ´דום´ של פעם, או ´הטירה הנאצית´ שבימינו הם משוכללים הרבה יותר), או משחק מכות (כמו ´מורטל קומבאט´ ודומיהם)- על מה אנחנו חושבים? מה אנחנו אומרים, צועקים או לכל הפחות מריצים במחשבה שלנו..?
´יש..! הרגתי אותו!!!´. ´כיסחתי לו ת´צורה...!!´.

קודם כל- תגיד לי אתה... האם היית רוצה שהילד שלך יעסוק כל הזמן במשחקים כאלה?
אני מאמין שלא. ולכן אמך היקרה שדואגת לך, גם היא רוצה שאולי תפחית קצת מכמות זמן המשחקים, וגם מהסגנון שלהם.

אך גם לולא זה, אני רואה מדבריך שאתה אדם בעל רגש נכון ומחשבה ישרה. האם אתה חושב שאדם שכל הזמן עוסק בהרג אחרים או במכות, גם אם וירטואליות- ושמח מהמעשים האלה... האם זה נכון?
אחי, יש כל כך הרבה דברים מעניינים וחשובים לעשות, דברים מחנכים ומועילים.
גם אם אנחנו לא באמת שמחים מהריגה (´זה רק משחק...´), גם אם יש קמצוץ של שמחה לא אמיתית בדבר הזה- זה לא מרגיל את הנפש שלנו לטוב.

אבל אנחנו גם רוצים לשחק...
אז אני מציע הצעה. אם היא תתאים לך ותהיה טובה בעיניך- זה יהיה נפלא.

מלבד המשחקים החברתיים השונים בענף הספורט, כדוגמת כדורגל וכדורסל, שהם מאד מומלצים. וגם מלבד המשחקים המשפחתיים שכדאי מאד לשחק בהם אם יש אחים קטנים או גדולים לפי העניין (דבר שיכול גם להביא הנאה גדולה מאד, חוסך זמן מריבה על המחשב, מגבש ומלכד)- מלבד כל אלה, יש משחקים יפים במחשב, שאולי גם אפשר להפיק מהם תועלת.

משחקי אסטרטגיה למשל, אשר גם בהם אולי יש קצת מההריגה ושאר מעשים גרועים כאלה, אבל לא באותה הרמה (זאת אומרת שאלה לא דמויות גדולות בדרך כלל, וגם לא חשים את האלימות בפועל, מה שכולל למשל דם, פציעות שונות, מכות ואנחות וכד´). אסטרטגיה יכולה לבנות קצת חשיבה.
משחקי ´קווסטים´ למי שאוהב, יכולים להיות משחקים יפים. גם דורשים קצת חשיבה ולא גורמים לאדם לבהות במסך בזמן שהאצבעות שלו מתרוצצות, וגם יכולים להסב הנאה גדולה מאד, במיוחד כשמצליחים לפתור את הדברים כמו שצריך.

יש עוד דוגמאות שונות מן הסתם שאינני מכיר. ייתכן ואתה מכיר טוב יותר או שתוכל להתייעץ עם חבריך.
בסופו של דבר מה שהייתי ממליץ זה שתחפש גם במשחקים אלה איזו תועלת מסויימת. אז ממילא המשחקים עצמם יהיו גם קצת יותר ברמה.

וזה בנוסף כמובן לשאר הפעילויות המגוונות שיש לנו גם מחוץ לעולם המחשב, שאף בהן רצוי לנו מאד לקחת יד וגם רגל. גם החברים נמצאים באמת יותר מחוץ למחשב, גם העולם. כל שכן המשפחה. ובעיקר- העצמיות שלנו.


ברכת הצלחה,
חופש פורה ומהנה..!

ואם יהיו עוד שאלות, בשמחה תוכל לשלוח אלינו ונשתדל להשיב בע"ה. אפשר גם בכתובת הדוא"ל.

ניר
nirka10@gmail.com