מקורות למשחקי כדור בשבת

בס"ד

כתב בשו"ע אורח חיים סימן שח (סעיף מה)
"אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור"
וכתב הרמ"א - "הגה ויש מתירין - ונהגו להקל" (ומקורו מתוס' פ"ק דביצה).

וראה עוד בשו"ע אורח חיים סימן שלח (סעיף ה)

"אין שוחקים באגוזים ולא בתפוחים וכיוצא בו משום אשויי גומות"

ולמה האיסור?

מסביר השולחן ערוך שיש חשש שמרוב התלהבות המשחק יבואו לידי איסורים ובעיקר יש לחוש שיישרו את הקרקע לשם המשחק. שהרי אי אפשר לשחק במקום עקום.
בימינו נאמר יש לחוש שיגזמו את הדשא לפני המשחק או ישקו אותו וכד'.
ובמגרש שכונתי - יש לחוש שיעמידו את השערים.
במגרשי כדורגל ציבורים יש כל כך הרבה חילולי שבת הנגרמים בעטים של המשחקים שאין צורך "לחוש", כיון שרואים בחוש את האיסורים שנגרמים בעקבות המשחק בכדור בשבת.

על זה נאמר "חכם עדיף מנביא".

וראה את דברי הרמ"א שכתב "הגה ודוקא על גבי קרקע אבל על גבי שלחן שרי דליכא למגזר שם משום גומות (רבינו ירוחם ח"ז)

ומותר לשחוק בעצמות שקורין טשי"ך אע"פ שמשמיעים קול הואיל ואינן מכוונין לשיר (הגהות אלפסי סוף עירובין)

וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא (ב"י) אבל בשוחק כדי להרויח אסור אפילו שוחק בתם ובחסר דהוי כמקח וממכר (אגור וב"י ורמב"ם פכ"ג)

ומ"מ אין למחות בנשים וקטנים דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהו מזידין [תוס' וסמ"ג והגהת מיימוני פכ"א] ולשוק בכדור ע"ל סי' ש"ח סעיף מ"ה:


וראה על זה במשנה ברורה שם.