שאלה
כל הזמן מדברים על כך שנשים פטורות מחלק מהמצוות אותן חז"ל מכנים "מצוות שהזמן גרמא". במצוות רבות, כגון עכשיו בנטילת לולב, אפילו הרחיבו חלק מהפוסקים ואסרו על נשים לברך על לולב, מצוות עשה מדואריתא. מנין הסמכות הזאת לבטל מצוות עשה מדאוריתא על מחצית היהודים?
מתוך הנחה שאסור להוסיף לתורה, אני לא ממש הצלחתי להבין מהו המקור התורני לאיסור זה? מאיפה בדיוק אנו לומדים בתורה שאשה פטורה מסוכה?
וכנ"ל, מצוות לימוד תורה. אכן כתוב בתורה "ולימדת אותם את בניכם". הרי שדיברה התורה, כמו בכל המצוות שאותם נתנה בלשון זכר. וכשכתבה התורה "זכור את יום השבת לקדשו", הכוונה היתה לגברים ולנשים כאחד. כשכתבה התורה "לא תבשל גדי בחלב אמו" הכוונה היתה לנשים ולגברים על אף שההנחה שלי שאז בישלו רק הנשים. וכך הלאה דוגמאות לאין ספור.
אז איפה בדיוק התורה פותרת נשים מסוכה? ואיפה בדיוק כתוב לאחר "ולקחתם לכם פרי עץ הדר" שהכוונה במילה "לקחתם" היא אך ורק לגברים? וכשהיא כתבה "כבד את אביך ואת אמך" היא למעשה פתרה את הנשים ממצוות כיבוד אב?
איך כבוד הרב מתמודד עם השאלות הללו?
תשובה
עיין בספר "יהדות - הלכה למעשה" של הרב לאו. יש שם הסבר מלא בנושא.
בכל אופן, לא חכמים פטרו, (אכן, אין להם סמכות) אלא הקב"ה. הוא ציוה והוא פטר. מאיזה פסוקים לומדים זאת וכד' - עיין שם.