שאלה
שלום הרב,
רציתי לשאול איך המצווה שכתובה בספר דברים כ"ב,ד' -"לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו"- תקפה לימינו ולמה אם עוזרים אז צריך לעשות את זה עם הבעלים ("עמו")?
בתודה.
תשובה
שלום לך
ברור שמצוות התורה תקיפות גם לימינו - אלו דברי אלוקים חיים נצחיים.
גם בימינו אם רואים אדם כורע תחת נטל של חבילות או בהמה של אדם הכורעת תחת הנטל, ואולי אפילו עלולה למות - חובה לעזור לו ולפרוק מעליו או מעל בהמתו את המשא.
אין חובה לעשות זאת ביחד עם הבעלים אלא שהקב"ה בתורה ציווה אותנו לעשות זאת רק במקרים וגם הבעלים פורקים את המשא מעל הבהמה (אלא אם הבעלים אינם מסוגלים או אינם נמצאים ואז החובה עלינו לפרוק גם בלעדיהם)
לדעות רבות חובה לפרוק גם אם הם אינם רוצים להיות שותפים בפריקה (מקרה שהם יכולים) משום 'צער בעלי חיים' של הבהמה.
הרעיון העקרי הוא להציל את ממון חברו (הבהמה שעלולה למות תחת משאה)
לבירור נוסף תעיין בספר החינוך במצווה פ
בברכה דוד לוי