מפגש עם חברות לא מועיל לי

שאלה

הרב שלום,

השנה התחלתי מדרשה, ב"ה אני בתהליכי התחזקות.

במיוחד בעבודת המידות- זה קשה ממש אבל אני מרגישה שזו הדרך, ובזה אין לי ספקות.

הבעיה שככל שאני רוצה להתחזק, מתאמצת, שמים לי מאיפשהו רגליים.

בהרבה תחומים, אם החלטתי לעבוד על מידת הגאוה אז מזדמן לי אירוע שאני חייבת להשפיל את עצמי-בלי שום סיבה מוצדקת- אם אני רוצה לעבוד על אחריות אני פתאום מאבדת דברים ממש ממש יקרים- ושוב, דווקא כשאני הכי משתדלת.

אבל הכי, ככל שאני מנסה להשתפר בבין אדם לחברו אני מרגישה שאני יותר פוגעת באנשים.

התחלתי להתרחק מהרבה חברות.. בעצם כמעט מכולם.

לא הייתי מדברת עם חברות משתפת.. כלום.. הרגשתי כאילו אפחד לא יבין מה אני עוברת.. וגם שאין לי כוח להתחיל להסביר. הייתי אני עם עצמי.. ואני לא אחת כזאת.

אני לא יודעת למה זה, אולי אני בתקופה של שינוי כ"כ עמוק שאני צריכה זמן לבד..? אולי סתם הפכתי לבן אדם סגור..?

מה שכן חברות שלי ממש כועסות על זה, ממש...

ויוצא שכבר אין לי חשק להיות איתן..

תמיד זה ככה.. חברה אחת הולכת למדרשה ולאט לאט היא עוזבת את החברות הישנות.. מתחתנת מוקדם ולא שומעים ממנה עד הבר מצוה של הבן שלה..

הם הזהירו אותי שיהיה ככה, והם צדקו.

והנה אני כאן, בלי חשק לצאת איתן, לדבר איתן, לשתף, כלום.

רק להתנתק מהכל ולהיות עם עצמי.

לא נעים לדעת שכ"כ הרבה אנשים כועסים ופגועים ממך..

יש דרך לגשר על הפער הזה שנוצר בנינו?

לאלץ את עצמי לשמור על קשר או פשוט להתסגר וכשאהיה מאופסת לצאת שוב ולנסות לחדש קשרים?(מה שיכול להיות מאוחר מדיי..)

מצד שני אני לא יודעת אם יש לי מספיק כוחות כדי להתמודד גם עם החברות מהעבר (שחלקן דיי בסיגנון שלי.. גם עכשיו) וגם להתחזק ולהתקדם..

מקווה שהסברתי את עצמי נכון..

תודה רבה(=

ובכלל תודה על עבודת הקודש הזאת.

הקב"ה כבר יחזיר לכם כגמולכם!!

שבוע טוב!

תשובה