שאלה
בס"ד
לכבוד הרב שלום.
אני לומד בישיבת הסדר בה ראש הישיבה פסק שאסור לסרב פקודה.
השבוע, בכפר מימון, הייתה לי שיחה עם מגב"ניק, בה אמרתי את דעת מורי ורבי - שאסור לסרב.
באותו זמן התקרב למקום תלמיד מישיבת מרכז הרב. וטען שאני טועה, ושהרב שפירא פסק שחייבים לסרב פקודה.
ניסיתי להסביר לו ולמג"בניק שיש דעות שונות, ושכל אחד הולך לפי הפוסק שלו.
אבל אז התלמיד טען בתוקף שהרב שפירא הוא גדול הרבנים ואסור לפקפק בסמכותו. הוא טען ששום רב אחר לא יכול לפסוק אחרת ממנו.
הדבר מאוד הפריע לי, בייחוד אחרי שקומם אותי לשמוע את הכינויים "הרב" ו"רבינו" שתלמידי מרכז "הדביקו" לראי"ה ורצי"ה.
אין לי ספק כי שניהם היו רבנים חשובים. אבל בכך שמכנים אותם ככה, ואומרים שהרב שפירא הוא גדול הפוסקים. בעצם מוחקים את כל שאר הרבנים.
שאלתי היא למה? מה פתאום רבנים אחרים נחשבים כפחותים מהם?
במה הרב קוק היה כ"כ גדול שהוא נחשב לאבי הציונות הדתית לעומת רבנים אחרים לפניו ובזמנו שתמכו בציונות וגם להם הייתה משנה מפורשת.
אולי תלמידי "מרכז" עשו עוול לשאר הרבנים ובעצם התחילו את ה"חינוך האליטיסטי"?
תשובה
שלום וברכה.
יפה שתלמיד ישיבת מרכז הרב רואה ברבו את גדול הפוסקים ושאי אפשר לחלוק עליו. אולם כיום שלצערנו אין לנו סנהדרין, שהיא הגוף שאסור לחלוק עליו והחולק עליו הוא בבחינת זקן ממרא, הרי שלכל אחד יש את הרב שלו הפוסק לו בשאלותיו.
אין ספק שיש רבנים שהם גדולי הדור ויש כאלה שאינם מגיעים למעלתם, אולם לא אנחנו התלמידים יכולים לקבוע מי הוא הגדול ומי סתם גדול ומי כמעט גדול וכן הלאה. לכן כאמור כל אחד עושה לו את רבו שבו הוא רואה את מורה הדרך והפוסק בשבילו. אין ספק שהרב קוק היה ענק רוח וגדול בכל תחומי התורה. אבל ברור לך שבתוך מסגרת היהודים שומרי התורה לא כולם מקבלים אותו כמורם ורבם.
התשובה ניתנה על ידי הרב אביגדור שילה