שאלה
אני מדריכה (לשעבר) של חבר'ה בכיתה ז'. בתקופה האחרונה מצב השבט כנראה קצת 'יבש'. הרבה חבר'ה לא מגיעים לפעולה ויש פחות אווירת חברות ביניהם.
אני מדריכה שלהם לשעבר ומסגרת הזמן שלי (ש"ל) לא מאפשרת התערבות חזקה. מצד שני המדריכים הנוכחיים לא ממש מחוברים לשבט (לא בטוחה שחשוב להם להיות).
לאחרונה חניך שלי פנה אלי וסיפר שמרוב 'יאוש מהשבט' כהגדרתו הוא בחר להשתלב בשבט 'השני', כלומר של הבנות.
קשה לי עם זה ממש!!!
להתערבב כבר בכיתה ז' בנים בנות - שום תועלת לא תצמח מזה! (מה גם שאלה לא הבנות החזקות והדוסיות בשבט, כמובן. ולא נראה לי שמה שהם עושים ביחד זה ללמוד דף גמרא).
יש לו לב זהב והוא מאוד בוגר. התחלתי לטפטף לו קצת על ההשפעה של הקשר עם בנות עליו.
האם תוכלו לתת לי כלים נוספים לשיחה איתו?
ובנוסף - האם יש לכם רעיון לגיבוש השבט מחדש?
זה לא יהיה פשוט אבל אני מוכנה ומעוניינת לפנות לזה זמן.
(בהמשך לתחום העיסוק שלי כרגע רציתי לארגן להם טיול אבל כבת שירות קשה מאוד לקבל חופש בשביל זה, שלא לדבר על כל הלוגיסטיקה שזה דורש. בנוסף, אני לא בטוחה שזה מה שהשבט צריך עכשיו - אולי פשוט שיחה פתוחה)
תשובה
שלום.
אם קוראים את השאלה שלך מספיק מהר, אפשר כמעט לפספס את העובדה הפעוטה שאת מדריכה [לשעבר]. זה בהחלט מעיד על האכפתיות שלך מהחניכים, וזה חשוב ומעורר השראה. מצד שני, זה גם מעלה שאלות על המקום שלך בקבוצה, ועל היחסים בינך לבין המדריכים "בפועל".
המקום של בוגרים ומדריכים לשעבר לא מוגדר בשום חוק או תקנון, והוא בהחלט יכול להשתנות מסניף לסניף ומקבוצה לקבוצה. בכל מקרה חשוב שתהיה הבנה והסכמה מספיק רחבה ביחס למקום הזה, הן מצד המדריכים בפועל והן מצד הבוגר/ת. כך שלמעשה הצעד הראשון מבחינתך הוא יצירת קשר מסודרת עם המדריכים ובירור איתם לגבי "המנדט" שלך לפעילות עם החניכים. גם בהנחה שהם יתלהבו מהרצון שלך לעזור ויעניקו לך יד חופשית, כל פעילות שתעשי עם החניכים עלולה להפוך מאוד מהר לפגיעה (גם אם שקטה ובלתי מורגשת) בסמכות ובמנהיגות של המדריכים. וזו בעיה לא פחות גדולה מחניך שמתייאש ממצב הקבוצה (ומיד אתייחס גם ספציפית לנושא הזה).
לכן אני מציע שתחשבי על העזרה שלך ככזאת שעוברת לא רק בתיאום מלא עם המדריכים, אלא גם מתבצעת "דרך" המדריכים. את יכולה לייעץ, להעלות רעיונות, להכין מערכים וכו´, אבל מאוד רצוי שהקשר הממשי עם הקבוצה וניהול הפעילות יתבצעו על ידי המדריכים – ולא על ידך. זה לא אומר שאסור לך לדבר עם חניכים או להסתובב בסניף. זה אומר שכל התערבות שלך במה שקשור לקבוצה צריכה להיעשות מאוד בזהירות כדי לא לבלבל את החניכים ביחס לשאלה "מי מנהל כאן את העניינים". אני מסכים שזה יותר מורכב ומסובך אבל גם יותר נכון וראוי.
כתבת שאת מפקפקת במידת האכפתיות של המדריכים הנוכחיים, אולי גם ברמת ההשקעה שלהם ובמידה שבה הם מרגישים מגויסים להדרכה. ציינת זאת בסוגריים אבל זו בהחלט עשויה להיות סוגיה משמעותית. תמיד אפשר לסייע למדריכים, להציע להם עזרה, הכוונה ותמיכה. אבל בשורה התחתונה, הם אלה שמנהיגים את הקבוצה, הם אלה שעושים את העבודה, ובכך אף אחד לא יכול ולא צריך להחליף אותם – כל עוד הם רשמית בתפקיד. בהכללה גסה, מדריכים שמגיעים לרמת חוסר אכפתיות גדולה מדי, חוסר מוטיבציה לפעול, ללמוד ולהתפתח, לא בטוח עד כמה אפשר לעזור להם. לפעמים הם נשארים בתפקיד כי אין ברירה, אין אחרים שיכולים להחליף אותם. לפעמים הם פשוט שחוקים או עסוקים בדברים יותר מרגשים. אבל כך או אחרת, הם המוקד, האבן השואבת של מה שקורה ברמה הקבוצתית עם החניכים. אז אם את מרגישה שיהיה לך קשה לעבוד איתם, אם לדעתך אין הרבה סיכויים שבצורה כלשהי הם יתחילו לגלות יותר אכפתיות בקבוצה ויותר רצון להצליח, ייתכן שכדאי לך לשתף במחשבות הללו את הקומונרית ולבחון אפשרויות נוספות. שוב, המסקנה העגומה היא שאי אפשר להחליף את המדריכים בזמן שהם עדיין מוגדרים "מדריכים". הפונקציה של המדריך היא מרכזית וחשובה, ומטילה על מי שמבצע אותה הרבה אחריות. אפשר לסייע לו להתמודד עם אותה אחריות אבל לא לקחת אותה במקומו. ולכן אם יש בעיה, ישנן שתי אפשרויות עיקריות: או שעובדים עם המדריך (תוך מידה מסוימת של מוטיבציה ושיתוף פעולה מצידו), או שמשחררים אותו מהתפקיד וממנים מישהו עם נתונים מתאימים יותר.
ועכשיו כמה מילים על החניך שלך. אפשר להניח בלי להסתכן יותר מדי, שהתנועה שלו לכיוון הבנות לא בהכרח עומדת בפני עצמה, אלא כפי שאמרת קשורה מאוד ל"יאוש מהשבט" של הבנים. אמנם לגיל ההתבגרות יש את המאפיינים הטבעיים והבריאים שלו, אבל לכל פעולה שנובעת מהם יש גורמים מושכים וגורמים דוחפים. במקרה שתיארת אפשר להניח שמלבד הגורמים המושכים ("נעים ונחמד להיות עם בנות") שקיימים בדרך כלל בגיל הזה, יש גורמים דוחפים די משמעותיים ("הקבוצה שלנו לא זזה לשום מקום ואין עם מי לדבר"). השילוב בין הגורמים המושכים והדוחפים יוצרים מניע מאוד חזק להתנהגות שאת רואה כבעייתית.
גם ההתמודדות עם הבעיה יכולה להתבצע דרך הפיצול הזה בין הגורמים: טיפול בגורמים המושכים מצד אחד ובאלה הדוחפים מהצד השני. אז שיחות לגבי קשר עם בנות נוגעות בעיקר לגורמים המושכים. גיבוש של הקבוצה – לגורמים הדוחפים. במילים אחרות, כשאומרים מה "לא" עושים, חשוב לציין גם מה "כן". להציב אלטרנטיבה ראויה כדי שתהיה אפשרות ממשית והוגנת של בחירה. מה שמחזיר אותנו למורכבות של המעורבות שלך בגיבוש הקבוצה, שבה כבר נגענו בחלקה הראשון של התשובה.
לסיכום: אף מדריך אינו מושלם, אך עזרה שניתנת לו צריכה להתחשב במקום שלו כמנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. לא תמיד זה אפשרי, לפעמים זה מסובך, אבל זו הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. כמובן שזה תלוי הרבה בשיתוף הפעולה והנכונות שלו להיתרם על ידי אחרים. במצבים קיצוניים יחסית של חוסר תפקוד אפשר לפנות לגורמים המתאימים כדי לבחון יחד איתם אפשרות של שחרור המדריך מתפקידו.
בהצלחה!
אוהד
nuvy23@gmail.com