שאלה
שלום כבוד הרב!
יש לי מספר שאלות:
1. אח שלי הנשוי נקלע למצב שהיה צריך כסף, הלויתי לו, והשאלה היא האם אני יכולה להחשיב זאת כמעשר וכך לאמר לו שאין צורך שיחזיר?
2. אני עובדת בבנק כטלרית, בחיי היומיום ובמיוחד בבנק נזהרת מאוד מגזל. אך מה הדין במידה ועשיתי טעות ולקחתי יותר או פחות כסף? יש לציין שאני מאוד נזהרת... אך לדוג' היום מישהי אמרה לי שהכספומט מקולקל ושכחתי להוריד לה את העמלה.. או אפילו אם מדובר על סכום יותר גדול..?
3. אח שלי הביא לנו אבטיח מגינה של מישהו. אין לי מושג אם הפרישו ממנו, האם מותר לי לאכול ממנו?
4. קניתי בסופר והביאו לי 30 אג' יותר, כשבאתי להחזיר אמרו לי שלא יודעים מי הקופאית שהביאה לי ולכן אני לא צריכה להחזיר.. האם היה עלי להתעקש להחזיר?
5. במידה וחברה מציעה לצלם לי חומר בעבודה שלה או בעבודה של אמה, ואני שואלת אם זה בטוח בסדר והאם מותר לה לצלם והיא עונה שכן, אבל יכול מאוד להיות שהיא סתם אומרת כי אני לא חושבת שהיא מקפידה על גזל, אז הם מותר לי להסתמך על האישור שלה למרות שאני בכלל לא בטוחה אם כן או לא?
תודה רבה רבה מראש!!!
תשובה
שלום,
א. אם המצב שאליו אח שלך נקלע היה מצב של עוני, גם אם באופן זמני, ודאי אפשר להחשיב את הכסף הניתן לו כמעשר כספים. מצד שני, אם הוא היה זקוק לכסף כיון שקנה משהו בסכום גדול וכדומה, אז זו עזרה בין אחים ולא צדקה. האם היית נותנת את הסכום הזה גם לאדם אחר במצב דומה, בתור צדקה? זאת שאלה שתעזור לך להחליט.
ב. שקל או שניים שנגבו שלא כדין - לא מקובל להרעיש עולמות בגללם. סכום גדול שגבית שלא כדין - עלייך לדאוג שהבנק יחזיר אותו, ולהיפך, סכום שהיה צריך להגיע לבנק ולא הגיע יש לדאוג לגבייה שלו.
ג. צריך לברר אם הפרישו, ואם אי אפשר לברר לעשות הפרשת תרומות ומעשרות בלי ברכה.
ד. לא מקובל להחזיר סכומים קטנים כאלה. תרמי אותם לצדקה
ה. מצוות שבין אדם לחברו אינן צריכות כונה, כלומר, אדם המקפיד על דיני גזל אינו בהכרח מי שמכוון לקיים מצות בוראו שלא לגזול, אלא מי שפשוט לא גוזל. אם את סומכת על חברה שלך שהיא נאמנת למקום העבודה שלה ולא עוברת על הכללים המקובלים בו, את יכולה לתת לה לצלם. אין קשר למידת קיום התורה שלה.
למעשה, אם מדובר ביותר מדפים בודדים, סביר שהדבר אסור בכל עבודה שהיא.
ברכה והצלחה,
חנן