שאלה
בס"ד
שלום!
יש לי שאלה- למה יש מסכת שלמה- "נידה", שמדברת על נשים ועל הגוף שלהן?
ביהדות מדברים הרבה על צניעות (ובצדק) של נשים, ופתאום פותחים את מסכת נידה והכול גלוי.
אני בת, ואני "נגעלתי" ממה שכתוב שם.אני לא יודעת איך ולמה בנים צריכים ללמוד את זה.
זה דברים כ"כ מוזרים ושלא אמורים לדבר עליהם.
אני לא מבינה למה בנים צריכים ללמוד את המסכת הזאת? הרי כל הזמן רק אומרים להם לא להתעסק בכל הפרטים של גוף האישה.
הדבר הזה ממש מציק לי- זה דברים שאפילו בנות לא יודעות על הגוף שלהן, אז למה שגברים ידעו? וזה ממש לא צנוע!
וגם איך כל הרבנים שכמה עמודים רק דנים על נושא אחד בכל הגוף של האישה וכל אחד אומר אחרת וכו'.. למה זה??
אז כדי שכל השאלה הזאת לא תהיה לי בראש וכדי שאוכל להבין את העניין של המסכת הזו, אשמח מאוד אם תענו לי.
תודה רבה,
שבת שלום!
ותודה רבה על התשובות שלכם של כל השאלות שנשלחות אליכם...!
ישר כוח!!
תשובה
שלום רב
יישר כח על השאלה היפה והחשובה מאד! אני מקוה שדברי המעטים יעזרו להבנת הענין.
קודם כל, הרמב"ם כבר כתב שתלמידי חכמים הם 'רופאי הנפש', וזה מלמד אותנו על הקבלה מאד מענינת בין לימודי רפואה ובין לימוד תורה. אמנם, הרפואה עוסקת ברפואת הגוף, ואילו הלימוד עוסק ברפואת הנפש, אבל בכל זאת, התורה מתיחסת רבות מאד למציאות החומרית כמו שהיא. משניות רבות עוסקות בטומאה וטהרה של מת ומתעסקת בפרטי העצמות והבשר של הגופה. משניות רבות עוסקות בתאריכי הבשלה של פירות, ויש גם משניות שעוסקות בענינים גופניים. בדיוק כמו שרופאים לומדים על גוף האדם ואין בזה משהו לא צנוע, כך גם לומדי התורה עוסקים בגוף האדם ואין בזה משהו לא צנוע.
יתירה מכך, כמו שברפואה, יש 'רפואת נשים', ואין דבר כזה 'רפואת גברים', כך גם בלימוד תורה, יש הרבה יותר התיחסות לתהליכים ונושאים בגוף האשה. לאשה יש זכות שאין לגבר - יש בה מערכת של '[יצירת חיים]'. המערכת הזו דורשת גם התיחסות רפואית, וגם התיחסות הלכתית.
אני מבין את ההרגשה שלך שהעיסוק בכל זה הוא 'מוזר', ואני רוצה עוד יותר להפתיע אותך. חז"ל מספרים שדוד המלך הדגיש את ההבדל בינו לבין כל המלכים, שכולם עוסקים בעניני שחוק ושעשועים, ואילו דוד המלך עוסק ב'דם שפיר ושליא' - באשה שהפילה נפל לא עלינו, ודוד המלך בודק את מה שהיא הפילה, בשביל דיני טומאה וטהרה השונים. כשקוראים את זה, כמעט אי אפשר להאמין. אין למלך! מה לעשות, מלבד להתעסק בדברים הכי מלוכלים שיש? איך הוא לא נגעל?
ושוב חזרנו להשואה בין רופאים לתלמידי חכמים. רופא לא 'נגעל' מדברים. כלומר, הוא אולי נגעל, אבל בכלל הוא לא מתעסק בשאלה אם זה 'מגעיל' או לא. רופא (טוב ואמיתי) עוסק בהצלת וריפוי חיי אדם נקודה. זה מה שמנחה אותו. כך גם התורה. תלמיד חכם עסוק בפסיקת הלכה. זה כרגע מה שמענין אותו. גם דברים שנראים מוזרים לאדם מבחוץ, לתלמיד החכם זה לא מוזר כלל וכלל.
האמת היא, שהנקודה פה היא עוד יותר עמוקה וחשובה. היהדות היא לא 'דת רוחנית', משהו שמתעסק באנרגיות ופיתוחים נפשיים וכו'. היהדות היא 'תורת חיים'. החיים שלנו, הם נשמה בתוך גוף, על כל המשמעויות של הגוף. התורה לא חושבת שגוף הוא דבר מאוס שצריך להתרחק ממנו, או צריך ליסר אותו. אדרבה, גוף הוא דבר קדוש! הוא משכן לנשמה הקדושה. בדיוק כמו שאחרי המוות, יהודים עושים מאמצים כבירים בשביל להביא כל בדל עור לקבורה, מפאת כבוד הגוף וקדושתו, כך גם עוד בחיים, הגוף הוא משהו שהתורה מתיחסת אליו, דנה בו, עוסקת בו, ופוסקת הלכות הקשורות אליו.
אני מקוה שקצת 'הרגעתי' אותך. תגובות תתקבלנה בשמחה במייל שלי
טוביה
tsbias@Actcom.co.il