שאלה
כיצד לומדים מהפסוק "הן אל כביר לא ימאס..."
שתפילת רבים עדיפה?
תשובה
שלום,
אני מניח שאתה מתכוון לדברי הגמרא בברכות בדף ח-"רבי אחא ברבי חנינא אמר, מהכא: (איוב ל"ו) הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: (תהלים נ"ה) פדה בשלום נפשי מקרב - לי כי ברבים היו עמדי. תניא נמי הכי, רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר: הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב - לי וגו´".
אני לא בטוח שאני אוכל לענות תשובה שלמה על השאלה אבל נעמוד על מספר עקרונות. אנו מוצאים במקומות רבים כי חז"ל דורשים הלכות מפסוקים ופעמים רבות ברור שמדובר באסמכתא ולא כלימוד שיוצר את ההלכה. דבר זה יכול להיות הן מבחינת המקור שבו נמצא הלימוד והן מצד דרך ואופי הלימוד. כאשר אנו רוצים להבין מה חז"ל ניסו להגיד לנו בזה לרוב עלינו לנסות ולחפש תשובה במישורים יותר רחבים מאשר הפסוק המצוטט. יש לעיין בהקשר הפרק, אם מדובר במספר מקורות לנסות ולראות מה הקשר ביניהם ומדוע דורשים אותם יחד.
על הלימודים מהפסוקים ראה עוד:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=92779
פעמים רבות ניתן למצוא תשובה מהירה ופשוטה מתוך עיון כעין זה, ולפעמים ננסה ונשאר ללא תשובה. הרבה פעמים בלימוד מדרש בין הלכתי ובין באגדה לא נצליח לגלות את כוונת הדרשן ונאלץ להישאר בשאלה. הרבה פעמים עדיף להישאר בשאלה טובה מאשר לענות תירוץ דחוק ולהחליט שזה האמת. עצם הניסיון במציאת הכוונה גם אם לא מצליחים חשובה, והרבה פעמים התשובה תצוץ לנו יותר מאוחר וזה בגלל שאנחנו זוכרים שעדיין נשארנו בשאלה ועלינו לברר את הנושא.
לגבי השאלה הספציפית שהעלת יש לשים לב שהגמרא מביאה שני פסוקים. ניסיתי להסתכל בפסוקים בפנים, ולפי איך שאני מבין עיקר הלימוד הוא דווקא מהפרק בתהילים. כל הפרק עוסק בנושא התפילה ובכך שהקב"ה לא ייענה ריקם לתפילה ולא לתפלה של רבים. הפסוקים באיוב דנים בעשיית דין על ידי הקב"ה ובעובדה שהוא לא יכזב. השילוב בין הפסוקים יוצר את הלימוד על תפילת רבים. כך אני מבין את הפסוקים, אך אתה מוזמן לעיין לבד ולנסות להבין את הלימוד, ובהחלט יתכן שתמצא הסבר שיותר מסתבר.
רק טוב ויישר כח על השאלה,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com