מנהגי אבלות באזכרות

שלום

יום השנה לפטירתו של אדם הוא יום שבו "איתרע מזלו של הבן" ז"א זהו יום שהורע מזלו של הבן וכן של שאר קרוביו של הנפטר כמו שאמרו חז"ל ש"מגלגלים חובה ליום חייב". ועוד- ההורה שנפטר נידון ביום זה כל שנה מחדש.
אם כן יש לתת ליום זה משמעות מיוחדת של זיכרון וגעגועים לנפטר, והתבוננות ומחשבה של הבן דווקא באותו יום שקרה מקרה של פטירת אביו.
לכן מצוה להתענות ביום השנה של פטירת אביו או אימו (רמ"א יו"ד סי' שעו ד ועוד), להיטהר ולהזדכך על מנת להתפנות מעט מענייני החומר אל עבר הממדים הרוחניים והמחשבתיים.
ואכן מובא שיש שנוהגים מנהגי אבלות ביום השנה ובין היתר מחמירים שלא לשמוע מוסיקה (ילקוט יוסף סי' מ ב) לא ללכת לשמחות (שם) וכד'.

חמתך לא "מעצימה את עניין האזכרה" אלא נותנת לו את משמעותו החשובה על מנת לאחד את ילדיה סביב זכרו של האב- ראש המשפחה, שהלך לעולמו, ואכן יש מקורות למנהגיה, והתייחסות של חז"ל במקומות רבים לעניין יום המיתה וחשיבות צורת ההתנהגות ודרכי הזיכרון של הבנים.

ולכן לגבי שאלתך השניה עליכם ללמוד יותר על חשיבות היום ומנהגיו להבין ולהקשיב לחמתך, והכי חשוב- להתיעץ עם רב שמקובל על כל הצדדים על מנת לתאם את מנהגי היום על מנת שהשלום ישרור בביתכם, ובאמת אף אחד לא ייעלב ולא יפגע איש ממשפחתכם.

"בלע המות לנצח ומחה ה' א-לוקים דמעה מעל כל פנים"