שאלה
ב"ה
שלום לרב.
אני מבקשת סליחה מעכשיו על אורך המכתב, פשוט זה חשוב לי, ואני מרגישה צורך לפרט.
בעייתי: הילדות בכיתתי מדברות על דברים לא צנועים, לפעמים ממש ממש לא צנועים, ואני צריכה לחטוא בגללם ולשמוע את הדיבורים המטונפים שלהם (בי"ס דתי, כמובן, אפילו חרידי), וזה ממש מציק. יש פעמים שאין ברשותי לצאת מהכיתה, ואני פשוט חייבת לשמוע את זה. אני מנסה כמה שיותר להתרכז ולעסוק בדברים אחרים, אבל זה לא תמיד עוזר ולא תמיד יש במה לעסוק. בהפסקות, למשל, רק בגללן אני יוצאת מהכיתה. לא נעים לי לשמוע כאלו דברים. ובאמת שאני לא מבינה אותן, מה יוצא להן מזה?? ועוד בהתחשב שהן בנות מסורתיות, לא חילוניות. למען ה', אין לכם דברים אחרים לדבר עליהם?? משפחה?? לימודים? דברים טובים, התחזקות? למשל, על דברים דתיים, הן אף פעם לא מדברות. אני יודעת זאת היטב. אני ממש כועסת עליהן. אני לא אפרט על מה הן בדיוק מדברות, חס ושלום, אבל לרוב הן מדברות על היחסים שלהם על חבריהם, ויש כאן עוד נקודה- הן מכעיסות אותי על עוד משהו- הן מגדירות את עצמן כבנות דתיות- בזמן שהן רק שומרות שבת וחגים בקושי!! איפה שמירת הצניעות?? זהו, אם את שומרת שבת את דתיה?? הן עושות דברים שממש דווקא מאפיינים את הרוח החילונית. מדברות על מה שהיה שלשום ואתמול ושבוע הבא בטמבלויזיה, לאן הן יצאו (כמובן מקומות לא דתיים), מה הן קונות לחבר שלהן, מה הוא מביא להן, ושאר שטויות, שאני לא מבינה למה בגיל כזה הן מתעסקות בנושאים האלו! הן מרגישות בוגרות יתר על המידה (בנות 16 כולה), וזה דבר לא טוב. אני מצטערת בשבילן. אין, זה פשוט גורם לי לכעס אדיר!!
על הבוקר, אני באה לכיתה, בקושי חיה מהעייפות שיש עליי, אני כבר צריכה לשמוע את הדיבורים הללו, אוף!!! זה כבר ככה מתחילת שנת הלימודים!! הן אפילו מדברות על זה בכוונה ליד המורות!!
והמורות? "לא לדבר על זה עכשיו, בבקשה" – זהו, זה מה שהן יודעות לומר להן. במקום שילמדו את הבנות האלה לקח, לא לדבר על דברים לא צנועים ומגעילים ודוחים ושפלים, במיוחד לא בבית ספר דתי חרידי!! ובזמן שיש בנות באמת דתיות בכיתה ולא דתיות מזויפות!! סליחה על ההתפרצות..
הן כנראה חושבות שכולן כמוהן בכיתה.
טוב, אני אסיים פה, שלא להטריח אותך יותר מדי, אדוני הרב. אז זו הייתה בעייתי.
השאלה: מה עליי לעשות בכדי לשמוע כמה שפחות ואף לא לשמוע בכלל את הדיבורים הטמאים ש
תשובה
ב"ה
שלום.
מאוד הצטערתי לקרוא את מה שכתבת!
אבל את צריכה לדעת ש[ההתפתחות הרוחנית שלך ]היא מאוד מאוד חשובה ואם ההשפעה החברתית השלילית היא מפריעה לך אז כדאי לך לשקול [לעבור לבית ספר אחר או אולפנא] ששם יש יותר בנות כלבבך שתוכלי יותר להזדהות איתן ולהתחבר אליהן.
וכדאי להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים..
נראה לי שאת מאוד בודדה בכיתה ולך יש אווירה אחרת ואורח חיים אחר מהן אז תחוסי על עצמיך!! אל תתחברי אליהן ואל תרבות השיחה שלהם. תשמרי על טהרת הנשמה שלך!! וזה מצריך תעצומות נפש גדולות וזה לוקח הרבה כוחות. ואסור לך לוותר לעצמיך ואסור לך להתפשר על רמתך הרוחנית ולהשלים עם המצב. (כי לשנות את המצב זה לא ביכולך ובכוחך).
כדאי לך לשוחח עם ההורים ולהסביר להם את המצב ובעצם להתייעץ איתם ולשתף אותם במה שעובר עלייך .
חזקי ואמצי!!!