מי מגודלי הדור עשו התבודדות

שלום וברכה!

תלוי מה אתה מכנה כ"התבודדות". בטוחני שאתה מתכוון למה שנהוג בברסלב - ללכת ליערות וכו'. אם זו הכוונה, אז אף אחד מלבד חסידי ברסלב לא עשה זאת גם לא בן איש חי וגם לא חפץ חיים. את ההנהגה ללכת ליערות הנהיג רבי נתן תלמידו של ר' נחמן. אינני בקיא בכתבי ברסלב כדי לומר איפה בדיוק הוא אמר את זה, אך כך שמעתי מחבריי שזו הנהגה שלו שאפילו ר' נחמן בעצמו לא היה הולך ליערות. ברם ר' צדוק מלובלין אומר שכבר רשב"י ותלמידיו התבודדו במדבריות (את דבריו אביא בהמשך) ויש טוענים שממעשיהם המקור לחובת ההתבודדות. לענ"ד יש שוני גדול בין התבודדות של רשב"י ותלמידיו שהיו הולכים למדברות כדי לקבל נחת ורוגע ולהתפנות ללימוד תורה לבין הכוונה במושג "התבודדות" הנהוג אצל חסידי ברסלב.
אם הכוונה ל"התבודדות" כחשיבה על מעשיך בכל יום ויום, כשאתה יושב לבד עם עצמך ועם רבונו של עולם ובודק מה עשית היום, איפה נכשלת ואיך ניתן לתקן זאת, אז כמעט כל גדולי ישראל עשו זאת. קשה להראות מקורות בענין כי רוב הדברים הם סיפורים שהועברו ע"י תלמידים של גדולי ישראל והם לא נכתבו בשום מקום. ידוע שגם הגר"א עשה חשבון נפש בכל יום כשהוא מתבודד ומסתגר בחדרו, אך גם זה מתואר רק בשם תלמידיו. הנהגה להתבודד בחדר ולפשפש במעשים אתה יכול לראות בהמון מקורות החל מדברי חז"ל וכלה בדברי האחרונים .רק דוגמא לכך כותב חיי אדם בהל' שבת ומועדים כלל קמג לגבי עשרת ימי תשובה: " וכל שכן בעשרת ימי תשובה ימי הדין והמשפט, ואינם יודעים מה יהיה משפטם. ולכן מחוייב כל אדם ליתן לנפשו ולשים הדברים אל לבו ולמעט בעסקיו ולקבוע ביום ובלילה שעות מיוחדות להתבודד בחדריו במשכיות לבו ולקדם באשמורות ולהתעסק בדרכי התשובה וכשרון המעשה ולשפוך שיחה לפני בוראו ולהתוודות על עוונותיו ויוסיף לעשות מצוות ומעשים טובים, ולעסוק בתורה יותר ממה שעושה בשאר ימים וירבה בצדקה יותר מכל השנה, כי העת עת רצון והתפלה נשמעת בו". זו התבודדות לענין תשובה.

עוד התבודדות כדי להדבק בה' יתברך אנו מוציאים בדברי נועם אלימלך (זה כבר חסידות) - נועם אלימלך שמות פרשת יתרו: "או יאמר בחודש השלישי לצאת בני ישראל כו' (יט, א). רמז כשאדם פונה עצמו מהבלי זמן והוא יוצא מבין הקליפות תיכף בא למדריגה גדולה ונקרא צדיק גמור על דרך שאמרו (ברכות לד ב) במקום שבעלי תשובה עומדין כו', וזה רמז לנו הפסוק שתיכף לצאת בני ישראל מארץ מצרים, המה הקליפות: ביום הזה באו מדבר סיני, מדבר, רמז להתבודדות גדול שהצדיק מתבודד בעצמו ומדבק את עצמו בו יתברך. סיני, גם כן רמז להקדושה כדרך שאמרו חז"ל (שבת פט א) למה נקרא שמו סיני על שם שנעשו ניסים לישראל וירדה שנאה לאומות העולם".

ר' צדוק מלובלין אומר שגם תנאים התבודדו במדבריות כדי לקבל נחת ופנאי ללימוד תורה - פרי צדיק שמות פרשת יתרו: "ויתרו גם כן בא לאותה חנייה להיות לו נייחא מהמדבר. וכמו שמצינו דהחכמים היו נקראים פרושים וכמו רבי שמעון בן יוחאי וחביריו שהלכו תמיד למדבריות להתבודד בדרכי ה' והיה להם נייחא והעונג בשלימות רק במדבר".


נראה לי שאפשר להסתפק בזה.

אני מקווה שעזרתי לך.

בברכה,

חיים דב בריסק