שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בת 20,בשרות לאומי בבית חולים כבר שנה שנייה,מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה קטנה ועד היום כל הדברים הרעים קורים לי,אני לא מסתדרת עם אבא שלי,אף פעם לא הסתדרתי איתו תמיד היינו רבים וברוב הפעמים אני הייתי הצודקת,אני יכולה להגיד שאין לי אבא במובן הרוחני לצערי,חוץ מזה נכשלתי ב5 טסטים, בפסיכומטרי יש לי אקנה חמורה כבר 8 שנים,ולפני כחצי שנה התחילו לי רעשים בראש או באוזניים,אני כבר לא יודעת וירידה פתאומית בשמיעה כ"כ הרבה צרות בלי סוף,ואני חושבת שלא מגיע לי אחרי כ"כ הרבה מעשים טובים שאני עושה,רציתי לשאול מה אפשר לעשות כדי שאני יצליח במה שאני עושה ולמה באים עלי כאלה דברים נוראיים?אני ממש מיואשת ואין טעם לחיים כאלה במיוחד עכשיו שיש לי את הרעש בראש כל היום ללא הפסקה אי אפשר לחיות ככה,בתקווה שתעזור לי,!תודה
תשובה
שלום, קודם כל , אני בטוח שיש המון דברים טובים ויפים ביום יום שלך, אלא שהקשיים לפעמים מצליחים להאפיל, בעיניך, כי את סובלת מהם. מי שמכיר אותך ולא סובל כמוך, בודאי היה אומר שאת מקסימה ומלאת חיים, ואם הוא היה שומע כעל הקשיים שתיארת , היה בודאי מוסחף ומתפעל, איך בחורה יכולה להצליח להתגבר על הקשיים והיות טובה ומלאת עוצמות כמו שאת.
חז"ל לימדו אותנו- "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" קשה למי שסובל, לרפא את עצמו, כי הסבל לא מאפשר הסתכלות מאוזנת ומציאת פתרונות. לכן צריך לחפש עזרה וייעוץ, וב"ה שבדור שלנו יש הרבה מאד אנשי ייעוץ טובים, שניתן לפנות אליהם.
אינני יודע מנין את, אבל כיון שאת עדיין בשרות לאומי, יש לך אפשרות לקבל ייעוץ דרך האגודה, את צריכה לפנות לרכזת שלך, לדבר אתה קצת ולהסביר לה במה מדובר. (לא צריך להיחשף מדי, כי לא היא המטפלת), והיא תעזור לך להגיע לכתובת המתאימה.
ניתן כמובן גם לפנות לגורמי יעוץ עצמאית, אבל אכאמור איני יודע מנין את וממילא לא לכוין יותר ממה שכתבתי.