שאלה
שלום לרב!
מידת הגאווה- אני לא מגדירה את עצמי כבן אדם גאוותן ח"ו... בעיקרון אני ממש מרגישה שאני יודעת את מקומי- ז"א- כמה יש להתקדם בכל תחום וכ'ו... הבעיה שלי היא בעיקר בסביבה שאני חיה בה. המשפחה שלי ב"ה דתיים אבל החיים בבית לא תמיד מתנהלים לפי ההלכה והתורה, בנוסף אני גרה בשכונה שלא נחשבת מי יודע מה דוסית, הייתי חניכה בתנועת נוער בשכונה הזאת וכל החברות שלי משם... באיזשהו שלב של כיתה ט' ככה הרגשתי שמשהו לא אמיתי בחיים שלי ורציתי פשוט יותר קדושה פשוטו כמשמעו! חיים של תורה! עברתי לאולפנה ברמה הרבה יותר גבוהה וב"ה משם רק התקדמתי...
מצד אחד השינוי הזה בחיים שלי גרם לי להחשף לעולם אחר לגמרי שבו הבנתי שאין סוף לשאיפות שלי ושאני רחוקה מהמטרות שלי. אבל אני מדריכה בתנועת הנוער שגדלתי בה ואני נמצאת בשכונה ובקרב החברות שלי די הרבה ופשוט קשה לי כ"כ שאני מרגישה תמיד זלזול בהן... בכולם! בכל מי שכאילו מה"חיים הקודמים" שלי.
כאילו אני יותר טובה מהם.הבעיה היא שאני באמת מרגישה יותר טובה...
אני לא מצליחה שלא לחוש גאווה מסויימת כשאני מתפללת 2-3 תפילות ביום בהקפדה, שאני אומרת תהילים בקביעות, שאני כל פעם עם איזה ספר מוסר ביד, לומדת...שלא מעניין אותי הסדרות טלוויזיה שלהם והמבצעים בחנויות הבגדים... אני מקווה שאני לא מסבכת יותר מדי- אבל אני מרגישה שכאילו מצד אחד החיים האלה של התורה ככל שאתה יותר בפנים אתה מרגיש יותר קטן לעומת מה שאתה צריך להיות, לעומת הרבנים הענקיים והתלמידי חכמים שאתה שומע ונתקל בהם אבל מצד שני קשה שלא לחוש את הגאווה כשאתה זוכה ללכת בדרך שהקב"ה זיכה אותך ללכת בה לעומת השאר שנשארו איפשהו מאחור...
סליחה על האורך, אשמח לאיזה עצה טובה...
תודה ברכה והצלחה!
תשובה
שלום
חטא הגאוה, הוא חטא חמור ומקלקל מאד את הנפש, אך את מדברת על "גאות יחידה", הכרה בצידקת הדרך, אולם ראוי שלא תלווי תחושה זו, בחסרונם של אחרים , אלא בשמחה ובהכרת ערך אמונתך, אל לך לזלזל באף בריה, שאפשר שיש בה חסרונות ענקיים, אך בודאי מכלשהו מאופיים ניתן ללמוד, ובאיזה נקודה בודאי הם עולים עלייך, כדאי גם ללמוד היטב במסילת ישרים על ענווה.
ברכה והצלחה