מחלוקות בעניין חברה מעורבת

לשואל היקר שלום,

אני מניח שאתה שואל את השאלה הידועה במחזותינו בשם: חברה מעורבת בדיעבד או לכתחילה.
בראשית דברי, אני חייב לציין שלצערי רוב האנשים שמשתמשים במונחים אלו לא מבינים אותם עד תומם. גם מי שמחזיק בדעה של חברה מעורבת לכתחילה (או במינוח אותו מבקשים בעלי דיעה זו להטמיע, חברה צנועה מעורבת) כותב בפירוש שישנם מספר דברים עליהם יש להקפיד בכל מקרה:

א. אין בה כל מגע פיזי בין בנים לבנות.
ב. הבנים והבנות מקפידים בלבוש צנוע, לא רק מבחינת אורכו, אלא סגנונו הכללי.
ג. אין ייחוד בין בנים לבנות.
ד. האווירה היא אווירה של גבולות בלתי נראים אולם מוצקים וחדים, בתחום קלות הראש, אינטימיות וכדו´.
הדברים הנ"ל נלקחו מתוך התשובה הבאה של הרב יובל שרלו -http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=22642

כאשר 2 הקטגוריות האחרונות יוצרות מרחק רב תפיסתי וממשי בין בנים לבנות. למשל, אם קלות ראש אסורה, זה אומר שכ-90% מהשיחות בין בנים לבנות כולל ישיבות מדריכים (כמו שאני חוויתי אותם בתור מדריך שרובם בוזבזו עלל בדיחות והערות מצד מדריך/ה זה או אחר/ת, ואני מקווה שישנם סניפים שהדברים מנוהלים בהם אחרת) לא מנוהלות בצורה נכונה וחייבות להשתנות. הרבה אנשים נתלים ברבנים המצדדים בחברה המעורבת הצנועה ומתירים לעצמם דיבור בין בנים לבנות, יחסי חברות בין בנים לבנות ועוד, למרות שרבנים אלו חוזרים השכם והערב בהרבה מאוד תשובות הניתנות באתרי האינטרנט ובע"פ על כך שמבחינתם הדבר הוא אסור. ועל כן ראשית כל לפני שמתמודדים עם טענות שאתה אינך מצדד בהם יש לברר בדיוק מה הצד השני טוען, והאם האנשים שמחזיקים בשיטת החברה הצנועה מעורבת באמת מתאימים לשיטת הרבנים המחזיקים בדיעה זו.
אני לא מתכוון כאן לנתח כאן את שני הצדדים, אבל חשוב שתדע שישנם דברים שעליהם כולם מסכימים מצד אחד ויש גם דברים שעליהם חולקים. למשל, גם הרבנים המחזיקים בדיעה של חברה נפרדת "מתירים" לדבר עם אישה שעובדת כקופאית בחנות, כפקידה בבנק, כרופאה בקופת חולים וכו´. וגם המחזיקים בדיעה של חברה מעורבת צנועה אוסרים יחסי חברות ושיחות בהם יש קלות ראש. כל המחלוקת היא בשאלה כיצד יש להתמודד עם היחסים שבין המקרים הללו. אם תרצה להרחיב וללמוד את הנושא תוכל ללמוד את דברי המצדדים בדיעה של חברה מעורבת צנועה מחיפוש מילים אלו בשאלות שנענו ע"י הרב יובל שרלו באתר מורשת, ואת דיעת החולקים עליו בתשובות שנענו ע"י הרב שמואל אליהו ועוד.

בנוגע לנושא שאלת שלום לאישה, ראשית רבנים תמיד שואלים למה ההלכה אמרה כך. אנו אף פעם לא מקבלים שום הלכה כמובנת מאליה אלא בודקים את המקורות שהובילו את הפוסקים לפסוק את ההלכה הזו על מנת ללמוד בדיוק מהם גבולותיה והגדרותיה. זהו תפקידם של הרבנים לדעת את ההלכה ממקורותיה על מנת שיוכלו לדעת למה בדיוק התכוונה ההלכה כשאמרה את מה שאמרה. ולכן אין להתייחס בזלזול לחקירה אחר מקורותיה של ההלכה, כל רב בישראל עושה זאת ואם הוא אינו עושה זאת זה סימן שהוא איננו רב.
שנית, גם במקרה שלך יש פוסקים שמתירים לומר לאשה 'שלום', כי זהו נימוס גרידא ולא התעניינות חברית. כמו כן יש פוסקים שסוברים שכל איסור שאלת שלום נאמר דווקא כששואלים את הבעל על אישתו וכו´ (גם כאן חיפוש המילים שאלת שלום, באתר כיפה ובאתר מורשת יוביל אותך למציאת שלל תשובות מנומקות בנושא).

לסיום, אסכם את דברי,
א.לפני כל ויכוח בשאלת חברה מעורבת צנועה כן או לא. יש לבדוק מהם בדיוק הדיעות של שני הצדדים. והאם הדיעה הנאמרת בפי האנשים מקבילה לדיעה הנאמרת ע"י הרבנים.
ב.כל תלמיד חכם בישראל מברר ובודק מהם מקורותיה של ההלכה, רק בדיקה זו מקנה לו את היכולת לפסוק.
ג.בנושא שאלת שלום אישה מצינו דעות בפוסקים המתירים שאלת שלום בתנאים ובדרכים מסויימים.

לגבי הצעתך לתשובות מרוכזות - נשמח לעשות זאת, רק שאנחנו פשוט לא מספיקים...
ישר כח ובהצלחה,
עמיחי
nuritbi@biu.013.net.il