מותר להיכנס לחשבונות של ה'?

מה שלומך, שואלת יקרה?
קודם כל תודה רבה, תמיד נחמד לשמוע דברים כאלה.
לפני שנתחיל, זה שהתחזקת באמונה ואת גם מרגישה את זה זה דבר גדול לכשעצמו, כי רק האדם בינו לבין עצמו יודע כמה הוא באמת מאמין והאם האמונה שלו אכן נותנת לו כוחות וממלאת אותו שהרי בדברים האלה אין כל כך מקום לטעויות.
אדם יכול לחשוב שהוא באמת מאמין שהכל מאת הקב"ה ואז למחרת פתאום מישהו עשה לו או עיצבן אותו בצורה זו או אחרת ואופס!! פתאום הוא מוצא את עצמו כועס בלי לדעת למה אפילו, כלומר בדברים האלה מאוד קל לנו לראות האם באמת השגנו משהו, האם זה אמיתי,צריך פשוט לראות איך הלב שלנו עובד ולכן זה משמח לשמוע שאת באמת מרגישה שהתחזקת באמונה.
הגמרא בברכות דף י´ מביאה את הסיפור הבא:
מלכים ב כ* ישעיהו לח) בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה´ <צבאות> צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו´ מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה א"ל משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך...עד עכאן לשון הגמרא.
אז בואי נראה מה בעצם מסופר כאן ואיך זה מתקשר לשאלה שלך:
הגמרא מתחילה ומספרת שאף אחד לא יודע לעשות פשרה כמו הקב"ה ומביאה את הסיפור הזה כדוגמא וממנו אנו גם לומדים את אחד מהכללים היותר חשובים לנו לעבודת ה´.
הקב"ה ´סידר´ שחזקיהו ´יחטוף´ איזה וירוס קטן בכדי שישעיהו יילך ויבקר אותו ואז תהיה ביניהם פשרה כי כל אחד שמר על כבודו ולא רצה להוריד מכבודו בשביל השני ושהמלך של העם והנביא לא מדברים, יש לעם בעיה.
אולם מה שיותר רלוונטי לשאלה שלך זה שישעיהו הנביא אמר לחזקיהו ´צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה´.
חזקיהו שאל למה?
אז ישעיהו הסביר לו בגלל שלא עסקת במצווה כל כך חשובה כמו פריה ורביה,
ענה חזקיהו:
´מה אתה רוצה? ראיתי שהולכים לצאת ממני בנים לא כשרים ולכן בשביל למנוע את המצב הזה, לא עסקתי במצווה הזו´, ונעצור כאן.
לכאורה, חיזקהו צודק לא?
הרי מה באמת הטעם להביא לעולם בנים לא כשרים? נחת רוח הקב"ה כבר לא ייראה מזה אז בואי נתחסד ונהיה ´ראש גדול´.
אלא, שעל זה ענה לו ישעיהו אחד המשפטים שבאמת לכל אחד כדאי לזכור:
´בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד´
שזה אומר: למה לך להתעסק בחשבונות שמיים?
מה שציוו אותך, היית צריך לעשות והקב"ה יעשה כטוב בעיניו.
כלומר כאן את רואה מקרה שלמרות שחינכו אותנו תמיד להיות ´ראש גדול´ ולחשוב כמה צעדים קדימה, הנה יש לנו מקרה שמלמד אותנו כלל יסודי ומאוד חשוב:
תמים תהיה עם ה´ אלוקיך.
כלומר יש מהלך בעבודת ה´ שאומר,בואי ונשאיר לקב"ה לעשות את כל החשבונות האלו.
וכך לשון הרמב"ן: "מצוה ח´, שנצטוינו להיות לבבנו תמים עמו ית´ וכו´ שנייחד לבבינו אליו לבדו ושנאמין שהוא לבדו עושה כל. והוא יודע אמתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש [לדעת] הבאות [כלומר העתיד] מנביאיו או מאנשי חסידיו [המשתמשים] באורים ותומים וכו´. והמצוה הזאת נצטוה אברהם אבינו כשאמר לו ה´ "התהלך לפני והיה תמים" עכ"ל ("ספר המצות", מ"ע השגה ח). נכללה בזה מצות הבטחון בה´, שהוא יבחר לו לאדם את המצב הטוב והמועיל ביותר.
ואם ננסה רגע, לפשט את מה שכתב הרמב"ן ולהוריד אותו לשאלה שלך:
יש את החובה המוטלת עלינו, אותה אנחנו צריכים לעשות.
ויש לעומת זאת את מה שבאמת אמור לקרות, את התוצאה הסופית.
המון פעמים אנחנו יכולים להשקיע המון המון אנרגיה וכוח וזמן בהכנה של משהו, כמו למשל, להכיר לחברה שלך בחור.
אז לפני כן, בדקת וחקרת ושאלת והם נראו ממש מתאימים והכול היה מושלם והנה הם באמת נפגשוכמה וכמה פגישות וחברה שלך אמרה לך שברוך ה´ זה הולך טוב ורגע לפני שהם מחליטים להתארס הבחור חוטף רגליים קרות ובום!!
כל העסק מבוטל...
תסכימי איתי שכולנו היינו מוצפים בגל גדול של יאוש.
מה זה? עד שטרחנו והוצאנו את הנשמה, והנה בסוף...
ופה מתגלה הנקודה הזו שדיבר עליה הרמב"ן:
אנחנו צריכים טוב טוב לדעת את ההבדל בין הדבר שמוטל עלינו לעשות מתוקף היותנו מצווים במצוות ורוצים לעשות את הרצון של הקב"ה לבין זה, שבהחלט ייתכן שהדברים בצורה הסופית שלהם לא יהיו כמו שחשבנו קודם.
לכן זה שהמספר נמחק לך, אין ספק שזה משמיים, כמו שהזריחה בבוקר משמיים אולם אין קשר לכך שייתכן שהיית צריכה כחלק מעבודת ה´ שלך לדעת שבגלל שאם ההיא לא דיברת זמן מסויים, אולי היה כדאי בכל זאת לשמור על המס´ שלה.
אנחנו נוטים מטבענו ´להעמיס´ על הקב"ה דברים שלא קשורים אליו בכלל, לא קשורים יותר אלינו ואל מה שהיינו אמורים לעשות.
לגבי השאלה שלך האם זאת אמונה תמימה והאם את צריכה לנהוג כך, אז נראה לעניות דעתי, שכן, להגיד שהכול מהקב"ה והכול לטובה זה בהחלט אמונה תמימה אולם אדם צריך להיות מספיק כנה עם עצמו בכדי לדעת האם הוא נמצא באמת במדרגה הזו.
אם נראה לך לדוגמא, שפתאום ייאבד לך איזה צמיד שעלה חמשת אלפים שקל, ועדיין תמשיכי לחייך ולהגיד:
´זה בסדר, הכול משמיים´ אז כנראה שאת באמת הצלחת להגיע לדרגה מאוד גבוהה, אולם אם התשובה תהיה שבאיזה שהוא מקום בלב שלך, תחושי קצת צביטה כי בכל זאת...´זה צמיד של חמשת אלפים שקל´ אז כנראה שכדאי להתעמק בנושא הזה של אמונה תמימה ואיפה אני נמצאת מבחינת השייכות אליה, ולאו דווקא במובן השלילי של המילה.
שיהיה לך ברור, הדרגה הזו של האמונה שאת מדברת אליה, באמת רק מעט יחידי סגולה חיים אותה ממש בחיי היום יום שלהם.
זה שאת בכלל מתעניית בנושא זה כבר מראה שיש לך יכולות גבוהות והדבר בגדר הבחירה שלך.
אז בקצרה:
הכול הכול זה מאת הקב"ה, אולם את זה אנחנו יודעים בבחינת ה´וידעת היום´, המטרה שלנו, המשימה שלנו בחיים היא לנסות ולהפנים את זה כמה שיותר לחיי המעשה שלנו.
מקווה שעזרתי ואם יש לך הערות או הבהרות, אשמח להתייחס אליהם.
אבינועם
avinoam811@gmail.com