שאלה
לכבוד הרב שלום. בספרו "והארץ ניתן לבני אדם" כתב מורנו הרב עמיטל זצ"ל בשם ה"דור הרביעי" שכל מה שמקובל בעיני בני אדם נאורים לתועבה, אפילו אינו מפורש בתורה לאיסור, העובר על זה גרע אפילו מעובר על חוקי התורה. ומביא כדוגמה אדם שפרצה בביתו שריפה ויכול לרוץ החוצה או ערום או בשמלת אישה. וכתב בעל הדור הרביעי "ובעיני פשוט הדבר דלצאת ערום עברה יותר גדולה כי היא עברה מוסכמת אצל כל בעלי דעה (אף על פי שלצאת ערום אינו איסור מדאורייתא כאשר שמלת אשה כן אסורה מדאורייתא). שאלתי היא: האם "מה שמקובל בעיני אדם נאורים לתועבה" ו"עברה מוסכמת אצל כל בעלי דעה" – האם הם מושגים התלויים בנורמות חברתיות במקום מסוים ובתקופה מסוימת? לדוגמה, פעם היה מקובל להעניש ילד פיסית (מכה) כאשר היום בחברה שלנו זה נחשב לא רק לא אפקטיבי אלא גם לא מוסרי. עוד דוגמה - פעם, בחברה בה נפוצה תופעת שתי נשים לבעל אחת, בגידה באשה הייתה נחשבת קלה יחסית לעומת היום בחברה שלנו בה בגידה באשה נחשבת לא פחות חמורה מבחינה מוסרית מבגידה של אשה בבעלה. האם מושגים אלה של מוסר טבעי משתנים לפי נורמות חברתיות?
תשובה
שלום וברכה
מפגש ה"מוסר הטבעי" עם התורה הוא הנושא המהותי ביותר והמורכב ביותר הקיים היום בעולמנו התורני. הרב עמיטל זצ"ל לא העניק באופן אוטומטי לאנשים נאורים לקבוע את הקריטריון הבלעדי לדברים שאנו חייבים בהם. למעלה מכך, באותו ספר עצמו הוא ביאר את חובת הציות המוחלטת לפרשת העקידה.
מה שהוא כתב הוא חלק מסוגיה. לא זו בלבד, אלא שהוא דיבר על דברים שהם תועבה מוחלטת, ודברים שאין עליהם ויכוח.
על כן, בנושא אלימות כלפי ילדים אכן נראה כיום הדבר אסור לחלוטין.
לעומת זאת, בשום פנים ואופן לא ניתן לומר כי הבגידה נחשבת היום כדבר מה שהוא נכון מוסרית, ועוד יותר – שהנאבק נגד בגידה הוא "תועבה". על כן, חס ושלום להחיל את הנורמות הקיימות היום על החיים בקדושה ובטהרה.
כל טוב