מוסר ועוד

שלום

1. בסוף מסכת מכות, מסופר על גדולי ישראל שניסו ליצור רשימה מצומצמת של מצוות, עד שבא חבקוק והעמידן על אחת "צדיק באמונתו יחיה". נשאלת השאלה, מי נתן רשות לכל אותם גדולים לצמצם את התורה ? ומשיבים שחלילה לא עלה על דעתם לבטל אף לא מצוה אחת, אלא שכל אחד מהם ניסה לתת הדרכה מעשית כיצד אדם יתעדף את כוחותיו, במה צריך להשקיע יותר בדור שלנו. לכן אני הייתי משיב למורה, שמציאת הנקודה בא את מגשימה את יעודך בעולם הזה, זה יהיה הדבר החשוב ביותר בחיים עבורך. אין זה אומר שזה תהיה התשובה הנכונה עבור חברתך, וכן הלאה.

2. לגבי השעיר ניתן להוסיף, ומה אשמים כל שאר בעלי החיים שנצטוינו להקריבם קורבן ? מדוע הם צריכים לסבול ? אלא שודאי התשובה לכלל השאלות הנ"ל טמונה בהבנת מושג הקורבן. קצרה כאן היריעה מלעסוק בכך, אך עצם ההסתייגות שלך מכל העניין רמוזה בדברי הרב קוק בחזון הצמחונות. שלעתיד האנושות תגיע למדרגה כה גבובה, שלא יהיה צורך בהקרבת חיי בעל חיים. אך עתה כאשר בני אדם מקריבים איש את רעהו לעתים על ענין של מה בכך, מוטב שנוציא את כוחות הרוע על בעלי חיים ולא על בני אדם. וממילא הקרבת בעלי חיים נועדה לתיקון האדם בעיקר על דרך הסוד.

3.השאלה או עקיצה, שרבנים מדברים על קורבנות, אך ברגע האמת לא יעזו לעשות זאת, איננה במקומה. כי גם אני וגם את לא נדע איך יהיה עד שיהיה. ואם תחושתך היא שהקורבנות בטלים לעתיד לבא, יש לדעה זו על מה להסתמך. והמשך הדברים כפי שרמזתי לחזון הצמחונות של הרב קוק בסע' 2 לעיל.

4. אכן מבחינה הלכתית אין הבדל בין השמחה של סוכות לשאר הרגלים. בכולם נפסק "חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד" (שו"ע או"ח סי' תקכ"ט סע' ב').
אך בכל זאת מצות השמחה נכתבה בצמוד לחג הסוכות. יש המבארים שזה לומר שבשמיני עצרת זו המצוה היחידה שיש והמילה "אך" ממעטת חג זה משאר המצוות (גר"א). יש אומרים שזה משום שבמקדש עשו שמחת בית השואבה (רמב"ם), ולכן נוהגים גם בימינו ליזום ארועים שמחים מעין אלו.
לשמוח כי זה כתוב בתורה אינו הזוי, בדיוק כמו שלרחוש כבוד להורים משום שזה כתוב בתורה זה לא הזוי. אם תאמרי אבל אינני רוחשת כבוד להוריי, אזי חכמינו נתנו לנו שלל הנחיות כיצד לנהוג בכבוד בהורים, ואחר המעשים נמשכים הלבבות. וכך בשמחת החג, אם תנהגי לפי הדרכת חכמינו ז"ל בדיני שמחת חג, תקני מתנות לאהוביך תשקיעי בסעודה, ודאי שאף את תשמחי.

חג שמח
ושנה טובה