שאלה
אני מתעיינית נורא בחיים לאחרי המוות.
ואני יודעת שיש את המוות הקליני,סיאנס,גלגול נשמות,היפנוזה,דיבוק ואם אני לא טועה גם חלומות.
הייתי רוצה לדעת על כל דבר יותר לעומק ואיפה זה מוזכר בתורה,ואם עשו את זה בתורה והיו מודעים לכך.
תודה.
תשובה
שלום וברכה!
ראשית יש להבדיל בין השארות הנפש (מה שמכונה בלשון העם "חיים לאחר המוות") וגלגול נשמות לבין כל מיני סיאנסים, סיפורי מוות קליני, היפנוזות וכו'. לראשונים יש אחיזה במקורות והאחרונים הבל מוחלט. לכן אענה רק על הענין של השארות הנפש וגלגולי נשמות ולא אתייחס להבלים, מלבד האיסור שבהם.
בכל התורה כולה אין ולו רמז להשארות הנפש=החיים לאחר המוות. בנ"ך יש נבואות ורמיזות למה שיתרחש באחרית הימים, אך אין דיון על השארות הנפש. דיון על כך מופיע בספרות חז"ל, בקבלה ובספרי המחשבה וגם זה לא כמשהו בעל חשיבות עצמאית המנותקת מהעשיה בעולם הזה. מה הסיבה לכך? התשובה היא פשוטה - תורה לא רואה כל חשיבות בעיסוק בשאלה זו, היא אינה חשובה כ"כ, היא אינה מרכז היהדות כלל וכלל. מה שחשוב ביהדות זה העולם הזה - גילוי הקב"ה מתוך התבוננות בעולמנו, אהבתו ויראתו בתוך המציאות של עולמנו,קיום המצוות (מת לא יכול לקיים מצוות), גילוי האידיאה האלוקית ותרגומה למציאות שלנו ע"י הלכה וקיומה.
לגבי סיאנסים וכו'. שאלת האם תורה מכירה במציאות כזאת והאם אנשים בימיה היו מודעים לכך? התשובה היא כן. ברם כאשר תורה מזכירה את כל הענין של דרישה אל המתים, היא מזכירה את זה כאיסור חמור. ויש מספר הסברים לכך - זה הבל מוחלט שאין לו כל אחיזה במציאות ועבודה זרה או שאכן מציאות כזאת הייתה קיימת פעם ופסקה מן העולם, אך גם באותם ימים היה מדובר בחלק מפולחן של עבודה זרה ושימוש בכוחות טומאה.
מכל האמור עולה המסקנה - חדלי מלהתעסק בזה כי חלק מהדברים אמיתיים, אך אינם מרכזה של היהדות וחלק מהדברים הבל ונודף מהם ריח של עבודה זרה.
לגבי גלגולנשמות. בענין הזה ישנה מחלוקת עתיקת יומין. הרמב"ם, רס"ג ועוד גדולי ישראל סוברים שהתופעה אינה קיימת וכל מי שמאמין בה אינו, אלא מן המתמהין. מצד שני אריז"ל ע"פ הזוהר וגדולי ישראל ממשיכי דרכו אכן מאמינים בקיום התופעה. אני מעדיף לא להכניס ראשי במחלוקת של ענקים ולהכריע במחלוקתם במיוחד שאין לכך שום השפעה וחשיבות לגבי עבודת ה', קיום מצוות, אהבת ויראת ה'.
בברכה,
חיים דב בריסק