מוות קליני

שאלה

שלום,

כשהייתי בת 11 עברתי חוויה של משהו דומה למוות קליני לאחר שטבעתי בבריכה ואיבדתי את הכרתי.

מבחינה רפואית אין אפחד שיכול לקבוע בוודאות שאכן נכנסתי למצב של מוות קליני, אך ההשערה היא שכן. מבחינת הזכרונות שלי מהארוע אני גם לא יכולה להחליט אם אכן זה דומה לסיפורים שמספרים אנשים שחוו את זה, מכיוןן שהייתי קטנה ולא יכולתי כנראה להכיל את העוצמות, וגם מרוב שהסביבה תיחקרה אותי על מה שחוויתי, והיו כאלה שממש שאלו שאלות מכוונות, אז אני לא יודעת להחליט אם הזכונות שלי הם באמת זכרונות נטו או שבגלל ששאלו אותי שאלות ספציפיות נכנס לי הזיכרון לראש על סמך הדימיון.

כיום אני בת 22, ומדי פעם החוויה הזו מהחיים שלי צפה ועולה, ואיתה באות תחושות של צורך פנימי עז לחקור את העניין, אני מרגישה שזה משהו שעוד יושב אצלי עמוק בפנים, משהו שקשה להסביר, משהו שאני צריכה ללבן, משהו בתחושות הפנימיות העמוקות שאומר לי שזה לא סתם קרה לי, שאני צריכה לעשות עם זה משהו.

האם יש דרך לבדוק את העניין?

וגם אם לא, מה הרב ממליץ לי לעשות?

אני חייבת להדגיש שכאשר המחשבות על כך עולות בי בראש עובר בי מעין משהו עוצמתי חזק (במובן השלילי), מן תחושה של חוסר אונים, חוסר מוצא, משהו בתוכי זועק, קורא לי לאנשהו, מעין חיסרון פנימי עמוק.

אשמח מאוד לתשובה.

תודה רבה.

תשובה