מה קורה לי?!

שלום.

קראתי את מכתבך, ואני מבינה כי את כי בזמן האחרון את לא מרגישה כ"כ טוב. התורה מדגישה עד כמה חשוב להיות בשמחה, ובכל זאת לכולנו יש זמנים שבהם אנו מרגישים פחות טוב. נראה לי שבזמנים כאלה כדאי שננסה לברר לעצמנו, מה גורם לנו להרגיש כך. יכול להיות שאין סיבה מיוחדת, וזה מצב רוח רע והוא יחלוף בעז"ה.

נכון, נכנס חודש אדר והוא קורא לנו להרבות בשמחה. בחודש זה נתוודע לאוצרות השמחה הטמונים בנו, שאולי לא יצא לנו לגלות במשך השנה. זוהי ההזדמנות שלנו להחזיר לעצמנו את ההרגשה הטובה והבריאה שלפעמים חסרה לנו בחיי השיגרה.

כתבת כי קשה לך, שדוקא בזמן בו אנו מצווים לשמוח, את אינך מרגישה כך. נכון, קשה לצוות על הרגש פתאום סתם להשתנות וללבוש שמחה. אני מכירה את ההרגשה שכולם מסביב שמחים, וגם אני אמורה לשמוח, ובכל זאת קשה. נראה לי שכשאנחנו לא מרגישים טוב, כדאי לנסות ולחשוב: מה יעשה לי טוב? מה יגרום לי הרגשה טובה ונעימה? זה יכול להיות כל מיני דברים קטנים שדוקא הם מחזירים לנו את ההרגשה הטובה.

כתבת שקשה לך עם הנסיונות, המטרות, הניסיון לתקן ולהיות טובה לאחרים, ואת רוצה פשוט לחיות. אני חושבת שבין השורות אמרת דבר נפלא. במילים פשוטות ביטאת את הרצון הכנה והאמיתי שלך פשוט לחיות: לתת ביטוי לרגשות הבריאים והשמחים שיש בתוכך. זה דבר גדול שיש בך רצון לעזור ולתקן, ועזרה לאחרים יכולה גם היא להנביט בנו שמחה. נראה לי שכדאי שתשימי לב לאיזון בין הרצון לעזור ולענות על צרכי הסביבה, לבין הצורך לתת מענה גם לצרכייך שלך. מכיוון שכעת את מרגישה פחות טוב, נראה כי האיזון הופר. מה שחשוב כעת, הוא לשים לב לצרכים שלך: מה אני אוהבת לעשות? מה גורם לי הרגשה טובה ונעימה? זה לא פחות חשוב מכל משימה אחרת.

במצבים כאלו שקצת קשה עם המטרות והניסיונות כדאי לשוב ולברר לעצמנו מהם אותן המטרות שחשובות לנו, ולהסביר לעצמנו מהם אותם הנסיונות שאנו נדרשים להתמודד איתם. חלילה לא ננטוש את הדברים היקרים והחשובים לנו, רק נשוב ונתמלא בכוחות מחודשים על מנת לשוב אל החיים ביתר עוז וגבורה, ביתר שמחה וכוחות גוף ונפש לעבודתו יתברך.

אני מאחלת לך חודש מלא בשמחה, בטוחה שתגלי בעצמך הרבה שמחה ואור!

אם תרצי, נוכל להמשיך להיות בקשר.

כל טוב,

נעמה.