שאלה
שלום לרב
כתוב במדרש שה' עשה שהאמהות תהיינה עקרות כי הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים.
קראתי הסבר למדרש הזה אך לא הבנתי אותו. ההסבר הוא כזה: ה' הוא לא איזה סאדיסט שכדי להרגיש הנאה וכיף אז הוא עושה רע לאחרים, אלא שהתפילה שאנחנו נתפלל היא תהיה לטובתינו כי על ידה אנו נרגיש קשר לה'. אך יש לי הרגשה של "לא תודה!!"-אם ה' רוצה לתת לנו מתנה אז שיתן אותה בדרך נעימה ולא שנשיג אותה ע"י סבל. בדרך משל: אני יכול לתת לאדם רעב איזו מנת פלאפל עסיסית, אבל לשים לו אותה בקצה שדה של קוצים. ככה נותנים מתנה?!?!?! תהיה בנאדם... הרב בר שאול זצ"ל הסביר שזו הייתה הקללה לנחש "ועפר תאכל כל ימי חייך"-לא יחסר לו כלום וכך הוא אף פעם לא יתפלל לה'. בינינו, בלי שאף אחד ישמע - אני מעדיף את ה"קללה" הזו, כי ככה יהיה לי טוב בחיים. הרי גם ככה יש סבל וכאב בעולם לכל אדם, אז למה יש כאלה שסובלים יותר.
(אם נאמר שאין אפשרות לתת הסבר להנהגת ה' אז אין לי קושיות. אבל אם ההסבר הוא כמו שקראתי אז כאן מתחילה הקושיה)
תודה רבה ושבת שלום
תשובה
שלום
אנסה להסביר את כוונת המסביר -
המתנה הכי גדולה שיש לאדם הוא יכולת נבואה או לשון אחר קשר רוחני עמוק עם בוראו, אם משיגים זאת בקשיים, זה כאין ואפס לעומת ההישג.
משל למה הדבר דומה, לאדם שנתנו לו חכה במקום דג אפוי, הוא סובל ומתאמץ, אך רוחש ידע איך להשיג דגים כל ימי חייו.
חג שמח