מה עוד יש לעשות

שאלה

שלום וברכה.

יש לי שאלה, לאור ההתפתחויות האחרונות בארץ והאיומים הרבים עליה. היא קצת ארוכה. התנצלותי מראש.

יש סוגיה מפורסמת הזוהר אודות זכותנו על ארץ ישראל שבאה בעקבות ברית המילה כהבטחה לאברהם. מובא שם שכיוון שגם להם יש זכות (חלקית אמנם) על הארץ, ביום מן הימים הישמעאלים יעשו לנו צרות כ"כ גדולות בישראל שנבין כי אני לא יכולים לסמוך על כוחנו יותר, ונזעק לקב"ה כל כך שישמע אותנו. ומכאן שמו - ישמע-אל.

קראתי חומר רב ביותר בנושא הגאולה ותחזיות כאלה ואחרות (כולל החפץ חיים שחוזה מלחמת גולם שלישית, שתארך כעשרים דקות עם הרוגים אין ספור. והמבין יבין) ואני חייב להודות שהמצב כיום נראה בכי רע.

אני פונה מדי פעם לרבנים בשאלות בנושא (מודה, בעקבות לחץ אישי גדול מאוד) האם יש משהו לעשות? האם יתכן שאחרי שעלינו לישראל המדינה תושמד?

לרוב המסקנה שלי היא כן. הרי גם השואה קרתה למרות שלא היה ניתן אפילו לדמיין אותה. והרי מצבנו הרוחני כיום גרוע פי כמה וכמה מזה שהיה לפני השואה, ועוד בארץ ישראל. על כן נראה שמגיע לנו כאן עונש אפילו יותר גדול מהשואה.

כמה שאלות בנושא:

1. למרות שאלו חשבונות שמיים - איך הקב"ה מצפה מאיתנו לחזור אליו ללא מנהיג ראוי. בינינו - ללא הנהגה ראויה לא נגיע לזה. מצבנו לא כמו במגילת אסתר, שמרדכי היה מראשי העם. ואם לא - אכן מגיע לנו להענש?! יש פה דור שלא יודע אפילו על מה אני מדבר.

2. האם ניתן לעשות משהו פרט ל"להרבות בגמילות חסדים"? ארגונים רבים פועלים לקרב את העם לה' אבל אפילו עבודת כולם ביחד - מעטה מדי ומאוחרת מדי. או שמא עלינו לעשות וידוי והכנות כאלה ואחרות לגורל הצפוי?

3. תשובות רבות קיבלתי בסגנון של "בטח בה'. הכל לטובה." אך איך אפשר להמשיך ולבטוח בה' אחרי השואה? ומעבר לכך, הכרה שכלית שגם להשחט באכזריות היא לטובה בעולם הבא, האם ניתן להמשיך לעבוד את ה' "בשמחה" אחרי הכל?

* מצטער על הנימה, אך מישהו מהתנאים כבר אמר פעם שהוא לא היה רוצה לחיות בתקופת חבלי משיח, אז לי אפילו אין זכות דיבור.

בברכה

תשובה