שאלה
כבוד הרב שלום וברכה,
לפני שבועיים לערך, יצא לי לחשוב (ביני לבין עצמי), מה זה נקרא להיות דתי.
חשבתי וחשבתי, ואמרתי לעצמי שדתי זה מי שמקיים תרי"ג מצוות, שומרת את התורה שבכתב ובעל"פ (הלכה) - בקיצור - הכל!
ואז המשכתי לחשוב... שבעולם שאנחנו נמצאים כיום, עולם של נסיונות קשים כ"כ, דילמות לכאן ולכאן, לא יכול להיות שימצא אותו דתי.
אז אולי רובנו מכלילים עצמם כדתיים, בעוד שאיננו כך..??
אני יכולה להרחיב את הדיבור, אבל לעת עתה אקצר.
אודה לרב אם יוכל לענות על שאלתי (שמטרידה אותי כמה די הרבה זמן...)
בברכה וכל טוב,
מיכל.
נ.ב.
שמעתי שבאתר נכתב מאמר על הדתילוני..
אשמח אם תהיה איזושהי אפשרות לצרף או הנכתב שם לתשובה בתור קישור.
תודה.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
בהלכה לא קיימים המושגים דתי,חילוני, מסורתי, חרדי, חבקקוקי חרדלי דתלשים תזבשים ועוד ועוד.
אנא עיין נא בתשובתי "אני חילונית אבל לא אפיקורסית" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=28913
"מיהו דתי" ב:https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=46729
[מבחינת היהדות הדרישות לעבודת השם מופיעות בתהלים פרק טו
(א) מִזְמוֹר לְדָוִד יְדֹוָד מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ:
(ב) הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ:
(ג) לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ:
(ד) נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי יְדֹוָד יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר:
(ה) כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם:" ]
התרגום ההלכתי הוא מה שמופיע [בשו"ע ובהגהת הרמ"א.]
כלומר השאיפה לחיות חיי מוסר והשאיפה לשלום והשאיפה לעשיית מעשים טובים וישרים הם הבסיס שבא לידי ביטוי בהלכה :מה עשים בכדי להגיע לזה? כיצד עושין? מה הם ההגדרות של המוסר ? מה מותר ומה אסור? מה טמא ומה טהור?
ההלכה היהודית בנויה על בסיס מוצק של עשרת הדברות שהן התימצות של הדרישות ה"דתיות" כגון כיבוד אב ואם ושמירת שבת וכדומה.
וסיכום כל ההלכות הוא תרי"ג (613) מצוות. אבל אין אף אדם בעולם שמקיים את כל התרי"ג מצוות .מפני שיש מצוות שהם שייכות לכהנים בלבד ויש מצוות ששיכות לגברים או לנשים ויש מצוות שתלויות בארץ או בזמן וכדומה.
ומבחינה רעיונית כל המצוות כולם עומדים הם על [אמונה ] וכפי שאמרו חכמים בתלמוד בבלי מסכת מכות דף כד עמוד א
שית מאה וחד סרי הוי, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. (סימן: דמשמ"ק ס"ק). בא דוד והעמידן על אחת עשרה, דכתיב: (תהילים טו') מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו, נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר, כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם....
בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: (מיכה ו' ) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך. עשות משפט - זה הדין. אהבת חסד - זה גמילות חסדים. והצנע לכת - זה הוצאת המת והכנסת כלה. ... בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר(עמוס ה') כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק, אימא: דרשוני בכל התורה כולה! אלא, בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה. "
בברכה,
עוזיאל.