שאלה
"אילו ידעתם כוחם של תהילים ופעולותם בשמי מרום היתם אומרים אותם בכל עת" (הרבי מקוצק)
למה?
מה הרעיון של תהילים- הרי לא כל מה שאנחנו אומרים שם נכון תמיד לגבינו- "כל היום היא שיחתי"- לצערי לגבי זה לא כ"כ נכון- אז למה אנחנו אומרים את זה? או שזה לימוד- ואז אין הבדל בין לקרוא תהילים ללקרוא ספר ישעיהו? ואם זה לימוד- אז אין חשיבות ללקרוא ככה- בלי להבין כל מה שכתוב שם?
מה החשיבות דוקא של ספר תהילים?- בגלל שזה מה שדוד התפלל שהוא היה בצרה? כי אם ככה אז לומר תפילת חנה כשרוצים להודות?
תודה רבה
אפרת
תשובה
שלום רב
שאלה טובה את שואלת, ואודה על האמת שרבים נפגשתי ששואלים את השאלה הזו, או מעין דוגמתה, ואשריך שאת שואלת, שדבר זה מראה שאת מתכוונת במה שאת אומרת ולכן שמת לב שיש בכך דברים הדורשים יחס ובירור.
בספרי גדולי ישראל אנו מוצאים מלמד דבריו של הרבי מקוצק עוד רבים וגדולים שמרחיבים ומאריכים בשבח ספר תהילים, שהוא גדול וקדוש, והאמירה שלו משפיעה רבות בשמים. זכה דוד המלך, ומתוך גדלותו וענותנותו שספרו יהיה במעלה מיוחדת, עד כדי כך שהוא יהיה מקובל מאד בכל העולם, כיסוד של התפילות של האנשים. ופעולות עליונות הוא פועל בשמים על מי שאומר אותו ועל הדברים שעליהם מתפללים אתו. דברים אלו מגלים לנו מעט על מעלתו, שאנו האנשים הפשוטים איננו יודעים להבחין בין דברים פשוטים לבין דברים עליונים, וצריכים אנו להוראתם של גדולי ישראל על מנת שנדע איזו מעלה טמונה באותם הדברים.
את הציטוטים על מעלת הספר אינני רואה צורך לכתוב, שכן לפי ידיעתי קל מאד להגיע אליהם, כגון ליקוט דברים בתחילת ספר תהילים הנמצא בספר שהוציאו חב"ד הנקרא חית"ת (חומש תהילים תניא) וכן בעוד מקומות.
אלא שדבר זה עדיין איננו משקיט את הלב מסיבה יותר עמוקה שהיא נובעת דוקא מהתפקיד שהספר הזה אמור ליטול, והיא הלב והרגש.
כאשר ספר הוא ספר שתפקידו לפעול על השכל, ללמד בינה ולברר את התורה, מספיק לומר שהוא ספר במעלה גדולה וחשובה, על מנת לגרום לאדם לקרוא את הספר ולעיין בו, אך ספר תהילים שהיעוד שלו הוא להופיע את הלב שלנו בפניה לה´, תשובה זו איננה מספיקה. אנו צריכים יותר תשובה המתאימה אל הנפש שלנו, אל הרצונות שלנו, ויותר לחוש כיצד הספר הזה מתאים אל הנפש שלנו, וכיצד הוא מופיע את כל המהות שלנו, למרות המרחק הגדול של השנים שהוא נכתב, והמצב השונה שעמד כותבו ממה שאנו נמצאים כיום.
כאשר אנו ניגשים לברר על התפילה, מעלתה ותפקידה, אנו מגלים שהתפילה היא דבר מיוחד מאד, היא זכות גדולה שיש לנו לפנות אל מלך מלכי המלכים, והיא בעלת משמעות גדולה מאד לכל החיים שלנו, ויתר מכך לכל העולם.
בפניה אל המלך, שהיא בכל מציאות אחרת, מאד לא פשוטה, שמי יוכל לפנות אל מלך בשר ודם, עד כמה יהיה צריך לטרוח להשיג פגישה עם המלך, ואולי אף לאחר מאמצים רבים יכשל בנסיונו, והנה אנו יכולים לפנות אל ה´ בכל זמן שנרצה, ואף מצוה יש בדבר.
פניה זו מחייבת אותנו לחשוב היטב מה לומר ומה לא לומר, אילו מילים לבחור ואילו מילים לא לומר. כאשר אנו מבינים את המשמעות של התפילה, ואת העצמה שלה, אנו מבינים עד כמה אנו זקוקים למישהו שמבין היטב בנושא ידריך אותנו כיצד לעשות את התפילה באופן הטוב ביותר. אנו מרגישים טירונים בענין, ולכן אנו מבקשים מה"מומחה" ללמד אותנו ולעזור לנו לעשות את מה שאנו כל כך רוצים, וכל כך זקוקים לו.
דמות מיוחדת היה דוד המלך. בכל החיים שלו, זכה לגדולה ולהתמודדות, זכה לחיים מאד מקיפים את כל המאוראות שאדם יכול לעבור בעולם הזה ואף יתר מכך. הוא במעלתו העליונה ידע לפנות אל ה´ בכל מצב שהיה בו, וידע כיצד לפנות באופן הנפלא ביותר. את התפילות האלו של דוד המלך, השאירו לנו ללמד אותנו כיצד להתפלל.
התפילות ברובן אמנם היו קשורות לאירועים אך הן הופיעו את החלק בנפש המתאים לאותו היעוד שאנו צריכים גם כן כיום. בגלל שהם נבעו מחלק עמוק מאד בנפש, מחלק של הרצון והגעגועים וכן השבח וההודאה לה´, שהם לפני התחום המעשי, ממילא הם יכולים להתקשר גם אל רצונות וגעגועים וכן ההודאה לה´ שלנו, שהם במקום אחר לגמרי, אך הם נובעים מאותו היסוד. לכן כאשר אנו מבקשים להופיע את התפילה שלנו, הדרך הנפלאה מונחת לפנינו והיא תפילות דוד בן ישי, נעים זמירות ישראל.
אכן ישנם דברים מתוך המכלול הגדול שמתאים לנו מאד, שלא כל כך קל לנו לומר אותו, שכן אנו מרגישים שהוא לא מתאים לנו, מרגישים אנו שהוא התאים לגדלותו של דוד המלך, ולא לנו האנשים הפשוטים. אך אם נבחן נכון, נראה שבעומק שלנו, ברצונות העמוקים שלנו, גם אם לא ברובד המעשי, אנו כן קשורים אל אותם הדברים, וכאשר אנו מבינים את חשיבותם אנו באמת כן היינו רוצים אותם, אלא שמיתוך הכרתנו את עצמנו, אנו חושבים שהם לא מתאימים לנו.
דוגמא לדבר, מה שהבאת, מדבריו של דוד המלך "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי" שאנו יודעים שאנו לא כל היום לומדים תורה או עוסקים בתורה, אך אנו גם כן יודעים עד כמה התורה נפלאה, אנו יודעים עד כמה היינו רוצים שכל היום היא שיחתי, ואם בכל זאת אנו מרגישים שהחלק הזה איננו מתאים לנו, אנו משאירים אותו על דוד המלך שאמר את הדברים, לא אנו אלא דוד עצמו, ואנו לוקחים את מה שמתאים לנו לומר על עצמנו.
יודע אני שיש בתנ"ך עוד תפילות ואף חלקים מהם צרפו אל התפילה שלנו, שאף הם נכתבו על ידי גדולי ישראל, אך אינני רואה בכך סתירה, אלא אפשר גם מכאן לקחת.
ר´ נחמן מברסלב, היה בוחר דרך אחרת בתפילה, היה אומר שהדבר הטוב ביותר הוא להתפלל מתוך הרצונות שלנו, ומיתוך כך התפילה תנבע מהעומק הגדול ביותר.
גם לתפילה זו יש מקום חשוב כמובן, אך מעלה גדולה יש לתפילה המסודרת שהיא לא נהרסת על ידי רגילות, והיא קלה יותר בכך שהאדם לא צריך כל הזמן לחשוב מה לומר ומה לא.
נפלא הוא ספר תהילים, כפי שהיה מקובל בכל הדורות, ויהי רצון שמיתוך אמירת ספר תהילים נזכה לביאת משיח בן דוד במהרה בימנו.
בברכה
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il