שאלה
בהתאם לענייני דיומא... מצד אחד ישנה ביקורת והתנגדות לחגוג את תחילת השנה האזרחית אך למה אין התנגדות לשימוש בשמות תאריכים לועזיים שהרי חלק מחודשי השנה נקראים על שם אלילים פגאניים, שלא נדבר על חוסר ההתנגדות לקריאת שמות אליליים פגאניים לחודשי השנה העברית (הנביא זועק על נשים המבכות את התמוז ופחות ממאה שנים אחר כך תמוז זה כבר שם של חודש!) אם בכלל אפשר לקרוא לה שנה עברית - הרי לפי התורה החודש הראשון הוא ניסן שבכלל נקרא או "החודש הראשון" או "חודש האביב", את "החודש השני" הפכנו לשמיני, ואת חודש "זיו" לחודש "אייר" וכן הלאה... אז למה באמת לא לחגוג ולציין את השנה והחגים האזרחיים??? ואגב - אם מדובר ב"חג אשר בדו מליבם" כמו שירבעם חגג חג שלא מוזכר בתורה - אז מה עם פורים, או חנוכה ול"ג בעומר (לא היו נביאים) או יום העצמאות ויום ירושלים(לא היתה סנהדרין)?
תשובה
שלום
יש הבדל בין להזכיר תאריך נכרי שמותר (כמו תמוז) לבין לחגוג חגים אליליים של עבודה זרה, הפער עצום !
חגים שהיו בהסכמת הגמרא שהתקבלה ע"י כל עם ישראל ובפשטות גם ע"י סנהדרין , הרי זה בכלל ככל אשר יורוך, והגמרא אומרת כן מפורש על חנוכה, בסוגיא במסכת שבת.
ברכה והצלחה