שאלה
שלום לרב,
מה בעצם אכפת לנו שחילונים אוכלים חמץ?
למה "להלשין" על חנויות שמוכרות חמץ? (כמו הכתבה שפורסמה באתר).
הרי בפסח, חילוני שרוצה להשיג חמץ, ישיג אותו בסופו של דבר. אני מכירה אנשים חילונים, הם אומרים שאם מתאמצים, אפשר להשיג חמץ בפסח.
לא שאני אומרת שיעשו בראש חוצות מבצעים ופרסומות לחמץ, אבל למה לא להקצות מקומות שידוע מראש שמוכרים בהם חמץ?
אני מאוד רוצה שכל עמ"י יהיה דתי וכו', אבל איזה זכות יש לי לכפות עליהם את דעותי?
למה הם צריכים לשמור את הפסח אם הם לא רוצים?
כמו שאני לא מכריחה אנשים לא לנסוע בשבת- הרי אנחנו לא חוסמים כבישים ומכריחים אותם לא לנסוע.
אמנם הקווים הציבוריים לא פעילים- אבל כל אדם רשאי לנסוע במכוניתו הפרטית אם מתחשק לו. ככה נוצרת פשרה.
גם בפסח ראוי לעשות פשרה- הם לא ימכרו חמץ בפומבי כך שכל הדתיים יראו וישמעו, אלא יקצו להם מקומות מיוחדים משלהם. ואנחנו, הדתיים, נחיה את הפסח לעצמנו, וכמובן ננסה לעשות הידברות, שכנוע, וכל דבר אחר בגבולות הטעם הטוב בשביל לנסות לשכנע אותם ולהתקרב למצוות שמירת הפסח.
הגישה של חוק שאוסר מכירת חמץ- יוצרת "אנטי" ענק מהצד החילוני, ובצדק.
רב אחד אמר לי שאנחנו אוסרים עליהם את החמץ, בגלל שהם תינוקות שנשבו, ולא יודעים כמה חשיבות החג גדולה, ולכן מתפקידנו "להראות להם את הדרך"- איזה מין התנשאות זו? אנחנו, הדתיים הנעלים כביכול, נכריח את המדינה לשמור את הפסח כיוון שהם לא יודעים מה טוב בשבילם. זה חוסר צדק.
אודה לרב אם יענה לי תשובה כנה ואמיתית.
פסח כשר ושמח ושנזכה לאחדות עמ"י במהרה.
נטע.
תשובה
שלום
כידוע, יש לנו מצוה הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא, עם ישראל, אינו יחידים אלא אומה שלימה, ואנו ערבים זה לזה, בשעה שהחילוני חוטא, הרי יש לנו אחוזים בחטאו, ואם כבר קיים למרבה השמחה חוק שנחקק ע"י הסכמת הציבור החילוני, זה פשע שלא לדאוג לאכיפתו.
חג שמח